תהלים 139:20
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > תהלים > פרק 139 > פסוק 20
תהלים 139:20
| ← תהלים 139:19 | תהלים 139:20 (MT) | תהלים 139:21 → |
|---|---|---|
אִם תִּקְטֹ֖ל אֱל֥וֹהַּ׀ רָשָׁ֑ע וְאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים ס֣וּרוּ מֶֽנִּי׃
|
אֲשֶׁ֣ר יֹ֭אמְרֻךָ לִמְזִמָּ֑ה נָשֻׂ֖א לַשָּׁ֣וְא עָרֶֽיךָ׃
|
הֲלֽוֹא מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְהוָ֥ה׀ אֶשְׂנָ֑א וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
אֲשֶׁ֣רH834 יֹ֭אמְרֻךָH559 לִמְזִמָּ֑הH4209 נָשֻׂ֖אH5375 לַשָּׁ֣וְאH7723 עָרֶֽיךָ׃H6145
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
אֲשֶׁר יֹאמְרֻךָ לִמְזִמָּה נָשֻׂא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
אֲשֶׁ֣ר |
'a.Sher | H834 | HTr | (those) who |
יֹ֭אמְרֻ/ךָ |
Yo.me.ru./kha | H559 | HVqi3mp/Sp2ms | they speak of/ you |
לִ/מְזִמָּ֑ה |
li/m.zi.Mah | H4209 | HR/Ncfsa | to/ wickedness |
נָשֻׂ֖א |
na.Su' | H5375 | HVqp3cp | they lift up |
לַ/שָּׁ֣וְא |
la./Shav' | H7723 | HRd/Ncmsa | to (the)/ falsehood |
עָרֶֽי/ךָ |
'a.Rei./kha | H6145 | HNcmpc/Sp2ms | enemies/ your |
הפניות שטרונג
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
- H4209 — מְזִמָּה (mᵉzimmâh, mez-im-maw'): מן זָמַם (zâmam) [H2161]; מזימה, תוכנית, לרוב לרעה (תחבולה), ולעתים לטובה (תבונה, ערמומיות חיובית)
- H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי
- H6145 — עָר (ʻâr, awr): מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; אויב (מתוך שהוא אורב ומתנכל לרעה)
- H7723 — שָׁוְא (shâvᵉʼ, shawv): או שַׁו (shav); מן אותו שורש כמו שׁוֹא (shôwʼ) [H7722] במובן של השממה; רוע (בהיותו הרסני), במובן המילולי (חורבן) או המוסרי (ובייחוד מרמה); ובהשאלה עבודת אלילים (בהיותה שקר, מן הצד הסובייקטיבי), הבל וחוסר תועלת (בהיותו מטעה, מן הצד האובייקטיבי; וגם כתואר הפועל, לשווא)
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- יֹ֭אמְרֻךָ — איוב 21:14-15, תהלים 73:8-9, תהלים 74:18, תהלים 74:22-23, ישעיה 37:23, ישעיה 37:28-29, איגרת יהודה 1:15, חזון יוחנן 13:6
- שלך — שמות 20:7, תהלים 2:1-3
הפניות הדדיות (3): ויקרא 24:16, דברים 5:11, דברי הימים ב 32:19
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין