ויקרא 6:10

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ויקרא > פרק 6 > פסוק 10

ויקרא 6:10


← ויקרא 6:9 ויקרא 6:10 (MT) ויקרא 6:11 →
וְהַנּוֹתֶ֣רֶת מִמֶּ֔נָּה יֹאכְל֖וּ אַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו מַצּ֤וֹת תֵּֽאָכֵל֙ בְּמָק֣וֹם קָדֹ֔שׁ בַּחֲצַ֥ר אֹֽהֶל מוֹעֵ֖ד יֹאכְלֽוּהָ׃
לֹ֤א תֵאָפֶה֙ חָמֵ֔ץ חֶלְקָ֛ם נָתַ֥תִּי אֹתָ֖הּ מֵאִשָּׁ֑י קֹ֤דֶשׁ קָֽדָשִׁים֙ הִ֔וא כַּחַטָּ֖את וְכָאָשָֽׁם׃
כָּל זָכָ֞ר בִּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ יֹֽאכֲלֶ֔נָּה חָק עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵאִשֵּׁ֖י יְהוָ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר יִגַּ֥ע בָּהֶ֖ם יִקְדָּֽשׁ׃

נוסח הפסוק

MT

לֹ֤אH3808 תֵאָפֶה֙H644 חָמֵ֔ץH2557 חֶלְקָ֛םH2506 נָתַ֥תִּיH5414 אֹתָ֖הּH853 מֵאִשָּׁ֑יH801 קֹ֤דֶשׁH6944 קָֽדָשִׁים֙H6944 הִ֔ואH1931 כַּחַטָּ֖אתH2403 וְכָאָשָֽׁם׃H817


המקור העברי

לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
לֹ֤א
lo' H3808 HTn not
תֵאָפֶה֙
te.'a.Peh H644 HVNi3fs it will be baked
חָמֵ֔ץ
cha.Metz H2557 HNcmsa leaven
חֶלְקָ֛/ם
chel.Ka/m H2506 HNcmsc/Sp3mp share/ their
נָתַ֥תִּי
na.Ta.ti H5414 HVqp1cs I have given
אֹתָ֖/הּ
'o.Ta/h H853 HTo/Sp3fs (obj.)/ it
מֵ/אִשָּׁ֑/י
me./'i.Sha/i H801 HR/Ncmpc/Sp1cs from/ fire offerings/ my
קֹ֤דֶשׁ
Ko.desh H6944 HNcmsc (is) a holy thing of
קָֽדָשִׁים֙
ka.da.Shim H6944 HNcmpa holy things
הִ֔וא
hi' H1931 HPp3fs it
כַּ/חַטָּ֖את
ka./cha.Tat H2403 HRd/Ncfsa like the/ sin offering
וְ/כָ/אָשָֽׁם
ve./kha./'a.Sham H817 HC/Rd/Ncmsa and/ like the/ guilt offering
הפניות שטרונג
  • H644 — אָפָה (ʼâphâh, aw-faw'): שורש ראשוני; לבשל, ובייחוד לאפות
  • H801 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): זהה לאֶשָּׁה (ʼeshshâh) [H800], אך משמש במשמעות פולחנית; כפשוטו, עולה; אך לעתים גם לכל קרבן שהוא
  • H817 — אָשָׁם (ʼâshâm, aw-shawm'): מן אָשַׁם (ʼâsham) [H816]; אשמה; ומכאן, פגם ועוול; וכן קרבן חטאת
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2403 — חַטָּאָה (chaṭṭâʼâh, khat-taw-aw'): או חַטָּאת (chaṭṭâʼth); מ־חָטָא (châṭâʼ) [H2398]; עֲבֵרָה (ולעיתים חַטָּאוּת שהיא הֶרְגֵּל קבוע), והעונש עליה, עילתה, קרבנה או כפרתה; וגם (בהוראה קונקרטית) חוֹטֵא
  • H2506 — חֵלֶק (chêleq, khay'lek): מ־חָלַק (châlaq) [H2505]; בעיקרו: חלקלקוּת (של הלשון); וגם: חלק, נחלה שהוקצתה
  • H2557 — חָמֵץ (châmêts, khaw-mates'): מ־חָמֵץ (châmêts) [H2556]; חמץ, דבר מותסס, (בהשאלה) עושק וגזל
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H6944 — קֹדֶשׁ (qôdesh, ko'-desh): מ־קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; מקום קדוש או דבר קדוש; לעיתים רחוקות בהוראה מופשטת, קדושה
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (9): ויקרא 2:4, ויקרא 6:16, ויקרא 21:22, במדבר 5:9, במדבר 18:20, דברי הימים ב 31:14, עזרא 2:63, נחמיה 7:65, יחזקאל 42:13

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ויקרא › פרק 6 › פסוק 10