כתבי הקודש > ויקרא > פרק 5 > פסוק 13

ויקרא 5:13

← ויקרא 5:12	ויקרא 5:13 (MT)	ויקרא 5:14 →
וֶהֱבִיאָהּ֮ אֶל הַכֹּהֵן֒ וְקָמַ֣ץ הַכֹּהֵ֣ן׀ מִ֠מֶּנָּה מְל֨וֹא קֻמְצ֜וֹ אֶת אַזְכָּרָתָה֙ וְהִקְטִ֣יר הַמִּזְבֵּ֔חָה עַ֖ל אִשֵּׁ֣י יְהוָ֑ה חַטָּ֖את הִֽוא׃	וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַל חַטָּאת֧וֹ אֲשֶׁר חָטָ֛א מֵֽאַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ וְהָיְתָ֥ה לַכֹּהֵ֖ן כַּמִּנְחָֽה׃	וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

נוסח הפסוק

MT

וְכִפֶּר֩^H3722 עָלָ֨יו^H5921 הַכֹּהֵ֜ן^H3548 עַל^H5921 חַטָּאת֧וֹ^H2403 אֲשֶׁר^H834 חָטָ֛א^H2398 מֵֽאַחַ֥ת^H259 מֵאֵ֖לֶּה^H428 וְנִסְלַ֣ח^H5545 ל֑וֹ וְהָיְתָ֥ה^H1961 לַכֹּהֵ֖ן^H3548 כַּמִּנְחָֽה׃^H4503

המקור העברי

וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל־חַטָּאתֹו אֲשֶׁר־חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה וְנִסְלַח לֹו וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/כִפֶּר֩	ve./khi.Per	H3722	HC/Vpq3ms	and/ he will make atonement
עָלָ֨י/ו	'a.La/v	H5921	HR/Sp3ms	on/ him
הַ/כֹּהֵ֜ן	ha./ko.Hen	H3548	HTd/Ncmsa	the/ priest
עַל	'al-	H5921	HR	on
חַטָּאת֧/וֹ	cha.ta.T/o	H2403	HNcfsc/Sp3ms	sin/ his
אֲשֶׁר	'a.Sher-	H834	HTr	which
חָטָ֛א	cha.Ta'	H2398	HVqp3ms	he has sinned
מֵֽ/אַחַ֥ת	me./'a.Chat	H259	HR/Acfsa	any/ one
מֵ/אֵ֖לֶּה	me./'E.leh	H428	HR/Pdxcp	of/ these (things)
וְ/נִסְלַ֣ח	ve./nis.Lach	H5545	HC/VNq3ms	and/ it will be forgiven
ל֑/וֹ	l/o		HR/Sp3ms	to (the)/ him
וְ/הָיְתָ֥ה	ve./ha.ye.Tah	H1961	HC/Vqq3fs	and/ it will belong
לַ/כֹּהֵ֖ן	la./ko.Hen	H3548	HRd/Ncmsa	to the/ priest
כַּ/מִּנְחָֽה	ka./min.Chah	H4503	HRd/Ncfsa	like the/ grain offering

הפניות שטרונג

H259 — אֶחָד (ʼechâd, ekh-awd'): מספר מ־אָחַד (ʼâchad) [H258]; בעיקרו, מאוחד, כלומר אחד; או (כמספר סודר) ראשון
H428 — אֵלֶּה (ʼêl-leh, ale'-leh): מורחב מ־אֵל (ʼêl) [H411]; אלה או אותם
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע
H2403 — חַטָּאָה (chaṭṭâʼâh, khat-taw-aw'): או חַטָּאת (chaṭṭâʼth); מ־חָטָא (châṭâʼ) [H2398]; עֲבֵרָה (ולעיתים חַטָּאוּת שהיא הֶרְגֵּל קבוע), והעונש עליה, עילתה, קרבנה או כפרתה; וגם (בהוראה קונקרטית) חוֹטֵא
H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט)
H3722 — כָּפַר (kâphar, kaw-far'): שורש קדום; לכסות (בייחוד בזפת); ובהשאלה, לכפר או להעביר על חטא, לפייס או לבטל
H4503 — מִנְחָה (minchâh, min-khaw'): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו להקצות, כלומר להעניק; מַתָּנָה; בלשון נקייה — מַס (מנחת כניעה); ובמובן המיוחד — קרבן מנחה (בדרך כלל ללא דם ובנדבה)
H5545 — סָלַח (çâlach, saw-lakh'): שורש ראשוני; לסלוח
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וְנִסְלַ֣ח — ויקרא 2:3, ויקרא 2:10, ויקרא 7:6, שמואל א 2:28, הושע 4:8, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 9:13
הַכֹּהֵ֜ן — ויקרא 4:20, ויקרא 4:26, ויקרא 4:31, ויקרא 5:6

הפניות הדדיות (8): ויקרא 4:35, ויקרא 5:10, ויקרא 5:16, ויקרא 5:26, ויקרא 6:9, ויקרא 7:9, ויקרא 7:31, במדבר 15:22

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: קרבן אשם
Nave's: כפרה; טומאה; בורות; כהן; חטא; נדרים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ויקרא › פרק 5 › פסוק 13

ויקרא 5:13

תוכן עניינים

ויקרא 5:13

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ויקרא 5:13

ויקרא 5:13

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש