ויקרא 4:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ויקרא > פרק 4 > פסוק 2

ויקרא 4:2


← ויקרא 4:1 ויקרא 4:2 (MT) ויקרא 4:3 →
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
דַּבֵּ֞ר אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֘ל לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה׃
אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ יֶחֱטָ֖א לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם וְהִקְרִ֡יב עַ֣ל חַטָּאתוֹ֩ אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א פַּ֣ר בֶּן בָּקָ֥ר תָּמִ֛ים לַיהוָ֖ה לְחַטָּֽאת׃

נוסח הפסוק

MT

דַּבֵּ֞רH1696 אֶלH413 בְּנֵ֣יH1121 יִשְׂרָאֵ֘לH3478 לֵאמֹר֒H559 נֶ֗פֶשׁH5315 כִּֽיH3588 תֶחֱטָ֤אH2398 בִשְׁגָגָה֙H7684 מִכֹּל֙H3605 מִצְוֹ֣תH4687 יְהוָ֔הH3068 אֲשֶׁ֖רH834 לֹ֣אH3808 תֵעָשֶׂ֑ינָהH6213 וְעָשָׂ֕הH6213 מֵאַחַ֖תH259 מֵהֵֽנָּה׃H2007


המקור העברי

דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר נֶפֶשׁ כִּי־תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
דַּבֵּ֞ר
da.Ber H1696 HVpv2ms speak
אֶל
'el- H413 HR to
בְּנֵ֣י
be.Nei H1121 HNcmpc (the) people of
יִשְׂרָאֵ֘ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
לֵ/אמֹר֒
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
נֶ֗פֶשׁ
Ne.fesh H5315 HNcbsa anyone
כִּֽי
ki- H3588 HC that
תֶחֱטָ֤א
te.che.Ta' H2398 HVqi3fs it will sin
בִ/שְׁגָגָה֙
vi/sh.ga.Gah H7684 HR/Ncfsa by/ inadvertence
מִ/כֹּל֙
mi./Kol H3605 HR/Ncmsc any of/ all
מִצְוֺ֣ת
mitz.Vot H4687 HNcfpc (the) commandments of
יְהוָ֔ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אֲשֶׁ֖ר
'a.Sher H834 HTr which
לֹ֣א
lo' H3808 HTn not
תֵעָשֶׂ֑ינָה
te.'a.Sei.nah H6213 HVNi3fp they will be done
וְ/עָשָׂ֕ה
ve./'a.Sah H6213 HC/Vqq3ms and/ he will do
מֵ/אַחַ֖ת
me./'a.Chat H259 HR/Acfsa any/ one
מֵ/הֵֽנָּה
me./He.nah H2007 HR/Pp3fp of/ them
הפניות שטרונג
  • H259 — אֶחָד (ʼechâd, ekh-awd'): מספר מ־אָחַד (ʼâchad) [H258]; בעיקרו, מאוחד, כלומר אחד; או (כמספר סודר) ראשון
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H2007 — הֵנָּה (hênnâh, hane'-naw): הארכה של הֵן (hên) [H2004]; הן עצמן (משמש לעיתים קרובות כאוגד מדגיש, וכן ביחס עקיף)
  • H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4687 — מִצְוָה (mitsvâh, mits-vaw'): מן צָוָה (tsâvâh) [H6680]; מצווה, בין אנושית ובין אלוהית (בקיבוצן, התורה)
  • H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי)
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H7684 — שְׁגָגָה (shᵉgâgâh, sheg-aw-gaw'): מן שָׁגַג (shâgag) [H7683]; טעות, או פשע שנעשה בשוגג ובלא כוונה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ויקרא › פרק 4 › פסוק 2