ירמיה 6:6

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 6 > פסוק 6

ירמיה 6:6


← ירמיה 6:5 ירמיה 6:6 (MT) ירמיה 6:7 →
ק֚וּמוּ וְנַעֲלֶ֣ה בַלָּ֔יְלָה וְנַשְׁחִ֖יתָה אַרְמְנוֹתֶֽיהָ׃
כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת כִּרְת֣וּ עֵצָ֔ה וְשִׁפְכ֥וּ עַל יְרוּשָׁלִַ֖ם סֹלְלָ֑ה הִ֚יא הָעִ֣יר הָפְקַ֔ד כֻּלָּ֖הּ עֹ֥שֶׁק בְּקִרְבָּֽהּ׃
כְּהָקִ֥יר בור מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֣יH3588 כֹ֤הH3541 אָמַר֙H559 יְהוָ֣הH3068 צְבָא֔וֹתH6635 כִּרְת֣וּH3772 עֵצָ֔הH6097 וְשִׁפְכ֥וּH8210 עַלH5921 יְרוּשָׁלִַ֖םH3389 סֹלְלָ֑הH5550 הִ֚יאH1931 הָעִ֣ירH5892 הָפְקַ֔דH6485 כֻּלָּ֖הּH3605 עֹ֥שֶׁקH6233 בְּקִרְבָּֽהּ׃H7130


המקור העברי

כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות כִּרְתוּ עֵצָה וְשִׁפְכוּ עַל־יְרוּשָׁלִַם סֹלְלָה הִיא הָעִיר הָפְקַד כֻּלָּהּ עֹשֶׁק בְּקִרְבָּהּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כִּ֣י
ki H3588 HC for
כֹ֤ה
khoh H3541 HD thus
אָמַר֙
'a.Mar H559 HVqp3ms he says
יְהוָ֣ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
צְבָא֔וֹת
tze.va.'ot H6635 HNcbpa of hosts
כִּרְת֣וּ
kir.Tu H3772 HVqv2mp cut down
עֵצָ֔ה
'e.Tzah H6097 HNcfsa wood
וְ/שִׁפְכ֥וּ
ve./shif.Khu H8210 HC/Vqv2mp and/ pour out
עַל
'al- H5921 HR on
יְרוּשָׁלִַ֖ם
ye.ru.sha.Lim H3389 HNp Jerusalem
סֹלְלָ֑ה
so.le.Lah H5550 HNcfsa a mound
הִ֚יא
hi' H1931 HPp3fs that
הָ/עִ֣יר
ha./'Ir H5892 HTd/Ncfsa (the)/ city
הָפְקַ֔ד
ha.fe.Kad H6485 HVHp3ms it will be visited
כֻּלָּ֖/הּ
ku.La/h H3605 HNcmsc/Sp3fs all of/ it
עֹ֥שֶׁק
'O.shek H6233 HNcmsa (is) oppression
בְּ/קִרְבָּֽ/הּ
be./kir.Ba/h H7130 HR/Ncmsc/Sp3fs in/ midst/ its
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3772 — כָּרַת (kârath, kaw-rath'): שורש קדום; לכרות (לקצוץ, לגדוע או לבתר); ומכאן, להשמיד או לכלות; ובמיוחד, לכרות ברית (כלומר לכונן ברית או הסכם, במקורו על ידי ביתור בשר ומעבר בין הבתרים)
  • H5550 — סֹלְלָה (çôlᵉlâh, so-lel-aw'): או סוֹלְלָה (çôwlᵉlâh); בינוני פעיל, נקבה של סָלַל (çâlal) [H5549], אך בשימוש סביל; סוללה צבאית, כלומר סוללת עפר של הצרים על עיר
  • H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H6097 — עֵצָה (ʻêtsâh, ay-tsaw'): נקבה של עֵץ (ʻêts) [H6086]; עצים לבנייה, קורות עץ
  • H6233 — עֹשֶׁק (ʻôsheq, o'-shek): מן עָשַׁק (ʻâshaq) [H6231]; נזק, מרמה, (מבחינה סובייקטיבית) מצוקה, (בצורה קונקרטית) רווח לא הוגן
  • H6485 — פָּקַד (pâqad, paw-kad'): שורש ראשוני; לפקוד (בכוונה טובה או עוינת); ובהשאלה: לפקח, למנות, להטיל תפקיד, לדאוג ל־, להיווכח בחסרונו, להפקיד וכדומה
  • H6635 — צָבָא (tsâbâʼ, tsaw-baw'): או (בצורת נקבה) צְבָאָה (tsᵉbâʼâh); מן צָבָא (tsâbâʼ) [H6633]; המון של אנשים (או בהשאלה, של דברים), ובייחוד המאורגן למלחמה (צבא); מכאן, מסע מלחמה, כפשוטו או בהשאלה (ובמיוחד, תלאה וסבל, עבודת אלוהים)
  • H7130 — קֶרֶב (qereb, keh'-reb): מן קָרַב (qârab) [H7126]; בפשוטו: החלק הפנימי ביותר, כלומר המרכז, בין כפשוטו, בין בהשאלה ובין בשימוש תוארי (ובייחוד עם מילת יחס)
  • H8210 — שָׁפַךְ (shâphak, shaw-fak'): שורש קדום; לשפוך החוצה (דם, נסך, מתכת מותכת; ואף מוצק, כלומר לצבור סוללה); וגם (בהשאלה) להוציא ולכלות (חיים, נפש, שיח, כסף וכדומה); בהוראה מוגברת, להשתרע ולהתפשט
מראי מקום

הפניות הדדיות (11): דברים 20:20, ירמיה 20:8, ירמיה 30:15, ירמיה 32:31, יחזקאל 4:1, יחזקאל 5:5, יחזקאל 26:8, דניאל 11:15, עמוס 4:1, מיכה 6:12, צפניה 3:1

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 6 › פסוק 6