ירמיה 1:12

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 1 > פסוק 12

ירמיה 1:12


← ירמיה 1:11 ירמיה 1:12 (MT) ירמיה 1:13 →
וַיְהִ֤י דְבַר יְהוָה֙ אֵלַ֣י לֵאמֹ֔ר מָה אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה יִרְמְיָ֑הוּ וָאֹמַ֕ר מַקֵּ֥ל שָׁקֵ֖ד אֲנִ֥י רֹאֶֽה׃
וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י הֵיטַ֣בְתָּ לִרְא֑וֹת כִּֽי שֹׁקֵ֥ד אֲנִ֛י עַל דְּבָרִ֖י לַעֲשֹׂתֽוֹ׃
וַיְהִ֨י דְבַר יְהוָ֤ה׀ אֵלַי֙ שֵׁנִ֣ית לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה וָאֹמַ֗ר סִ֤יר נָפ֙וּחַ֙ אֲנִ֣י רֹאֶ֔ה וּפָנָ֖יו מִפְּנֵ֥י צָפֽוֹנָה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֧אמֶרH559 יְהוָ֛הH3068 אֵלַ֖יH413 הֵיטַ֣בְתָּH3190 לִרְא֑וֹתH7200 כִּֽיH3588 שֹׁקֵ֥דH8245 אֲנִ֛יH589 עַלH5921 דְּבָרִ֖יH1697 לַעֲשֹׂתֽוֹ׃H6213


המקור העברי

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאֹות כִּי־שֹׁקֵד אֲנִי עַל־דְּבָרִי לַעֲשֹׂתֹו׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֧אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
יְהוָ֛ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אֵלַ֖/י
'e.La/i H413 HR/Sp1cs to/ me
הֵיטַ֣בְתָּ
hei.Tav.ta H3190 HVhp2ms you have done well
לִ/רְא֑וֹת
li/r.'ot H7200 HR/Vqc to/ see
כִּֽי
ki- H3588 HC for
שֹׁקֵ֥ד
sho.Ked H8245 HVqrmsa (am) watching
אֲנִ֛י
'a.Ni H589 HPp1cs I
עַל
'al- H5921 HR over
דְּבָרִ֖/י
de.va.R/i H1697 HNcmsc/Sp1cs word/ my
לַ/עֲשֹׂתֽ/וֹ
la./'a.so.T/o H6213 HR/Vqc/Sp3ms to/ do/ it
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3190 — יָטַב (yâṭab, yaw-tab'): שורש ראשוני; להיות טוב, (בבניין הגורם) להיטיב, בין כפשוטו (תקין, יפה) ובין בהשאלה (מאושר, מצליח, נכון)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)
  • H8245 — שָׁקַד (shâqad, shaw-kad'): שורש קדום; להיות ער, כלומר נטול שינה; ומכאן לשקוד ולהיות צופה ומצפה (בין לטובה ובין לרעה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 1 › פסוק 12