בראשית 37:26

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > בראשית > פרק 37 > פסוק 26

בראשית 37:26


← בראשית 37:25 בראשית 37:26 (MT) בראשית 37:27 →
וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכָל לֶחֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃
וַיֹּ֥אמֶר יְהוּדָ֖ה אֶל אֶחָ֑יו מַה בֶּ֗צַע כִּ֤י נַהֲרֹג֙ אֶת אָחִ֔ינוּ וְכִסִּ֖ינוּ אֶת דָּמֽוֹ׃
לְכ֞וּ וְנִמְכְּרֶ֣נּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִ֗ים וְיָדֵ֙נוּ֙ אַל תְּהִי ב֔וֹ כִּֽי אָחִ֥ינוּ בְשָׂרֵ֖נוּ ה֑וּא וַֽיִּשְׁמְע֖וּ אֶחָֽיו׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֥אמֶרH559 יְהוּדָ֖הH3063 אֶלH413 אֶחָ֑יוH251 מַהH4100 בֶּ֗צַעH1215 כִּ֤יH3588 נַהֲרֹג֙H2026 אֶתH853 אָחִ֔ינוּH251 וְכִסִּ֖ינוּH3680 אֶתH853 דָּמֽוֹ׃H1818


המקור העברי

וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל־אֶחָיו מַה־בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת־אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת־דָּמֹו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֥אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
יְהוּדָ֖ה
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
אֶל
'el- H413 HR to
אֶחָ֑י/ו
'e.Cha/v H251 HNcmpc/Sp3ms brothers/ his
מַה
mah- H4100 HTi what?
בֶּ֗צַע
Be.tza' H1215 HNcmsa (is the) profit
כִּ֤י
ki H3588 HC if
נַהֲרֹג֙
na.ha.Rog H2026 HVqi1cp we will kill
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
אָחִ֔י/נוּ
'a.Chi./nu H251 HNcmsc/Sp1cp brother/ our
וְ/כִסִּ֖ינוּ
ve./khi.Si.nu H3680 HC/Vpq1cp and/ we will conceal
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
דָּמֽ/וֹ
da.M/o H1818 HNcmsc/Sp3ms blood/ his
הפניות שטרונג
  • H251 — אָח (ʼâch, awkh): מילה ראשונית; אח (במובן הרחב ביותר — הן של קרבת דם ממשית והן של זיקה או דמיון מושאלים (כמו "אב"))
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1215 — בֶּצַע (betsaʻ, beh'-tsah): מן בָּצַע (bâtsaʻ) [H1214]; שלל, ביזה; בהרחבה: בצע, רווח (בדרך כלל שלא ביושר)
  • H1818 — דָּם (dâm, dawm): מן דָּמַם (dâmam) [H1826] (השווה אָדַם (ʼâdam) [H119]); דם (בהיותו זה שבשפיכתו נגרם המוות) של אדם או של בהמה; בדרך של אנלוגיה, מיץ הענבים; בהשאלה (ובייחוד בצורת הרבים) שפיכות דמים (כלומר טיפות דם)
  • H2026 — הָרַג (hârag, haw-rag'): שורש קדום; להכות מתוך כוונה להמית
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3680 — כָּסָה (kâçâh, kaw-saw'): שורש קדום; בעצם: למלא ולעבות, כלומר למלא חללים; מכאן, במשתמע, לכסות (לצורך הלבשה או הסתרה)
  • H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › בראשית › פרק 37 › פסוק 26