• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע (EN)
• H1870 — דֶּרֶךְ (derek, deh'-rek): מן דָּרַךְ (dârak) [H1869]; דרך, מסילה (בהיותה דרוכה); ובהשאלה, מהלך חיים או אורח פעולה, ולעיתים קרובות בשימוש תוארי־פועל (EN)
• H2022 — הַר (har, har): צורה מקוצרת של הָרָר (hârâr) [H2042]; הר או רכס גבעות (לעיתים בשימוש מושאל) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H3220 — יָם (yâm, yawm): מן שורש בלתי־משומש שמשמעו לשאוג; ים (על שם המשבר הרועש של גליו) או מקווה מים גדול; ובמיוחד (עם ה' הידיעה), הים התיכון; לעיתים נהר גדול, או בריכה מלאכותית; ובמובן המקומי — מערב, או (לעיתים נדירות) דרום (EN)
• H4057 — מִדְבָּר (midbâr, mid-bawr'): מן דָבַר (dâbar) [H1696] במובן של הובלה; מרעה (כלומר שדה פתוח, שאליו מובילים את המקנה); ומכאן, מכללא, מדבר; וגם דיבור (לרבות אברי הדיבור) (EN)
• H5265 — נָסַע (nâçaʻ, naw-sah'): שורש קדום; כפשוטו, לעקור, ובייחוד את יתדות האוהל, כלומר לצאת לדרך (EN)
• H5437 — סָבַב (çâbab, saw-bab'): שורש קדום; לָסוֹב, להקיף או לתחום; משמש בהוראות שונות, כפשוטו ובהשאלה (EN)
• H5488 — סוּף (çûwph, soof): כנראה ממקור מצרי; קנה סוף, ובייחוד הגומא (פפירוס) (EN)
• H6437 — פָּנָה (pânâh, paw-naw'): שורש ראשוני; לפנות; מכאן — להפנות פנים, כלומר להופיע, להביט וכדומה (EN)
• H7227 — רַב (rab, rab): בדרך קיצור מן רָבַב (râbab) [H7231]; רב, מרובה (בכמות, בגודל, בגיל, במספר, בדרגה, באיכות) (EN)
• H8165 — שֵׂעִיר (Sêʻîyr, say-eer'): בנוי כמו שָׂעִיר (sâʻîyr) [H8163]; מחוספס; שֵׂעִיר, הר באדום ויושביו הקדומים, וכן הר בארץ ישראל (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וַנָּ֥סָב — במדבר 21:4, דברים 1:2, שופטים 11:18
• וַנֵּ֜פֶן — במדבר 14:25, דברים 1:40

הפניות הדדיות (4): בראשית 33:14, במדבר 20:17, יהושע 11:17, יהושע 12:7

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: מסע ישראל במדבר
• Nave's: ים סוף; שעיר