שמואל ב 15:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 15 > פסוק 4

שמואל ב 15:4


← שמואל ב 15:3 שמואל ב 15:4 (MT) שמואל ב 15:5 →
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אַבְשָׁל֔וֹם רְאֵ֥ה דְבָרֶ֖ךָ טוֹבִ֣ים וּנְכֹחִ֑ים וְשֹׁמֵ֥עַ אֵין לְךָ֖ מֵאֵ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃
וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְשָׁל֔וֹם מִי יְשִׂמֵ֥נִי שֹׁפֵ֖ט בָּאָ֑רֶץ וְעָלַ֗י יָב֥וֹא כָּל אִ֛ישׁ אֲשֶֽׁר יִהְיֶה לּוֹ רִ֥יב וּמִשְׁפָּ֖ט וְהִצְדַּקְתִּֽיו׃
וְהָיָה֙ בִּקְרָב אִ֔ישׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹ֖ת ל֑וֹ וְשָׁלַ֧ח אֶת יָד֛וֹ וְהֶחֱזִ֥יק ל֖וֹ וְנָ֥שַׁק לֽוֹ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֙אמֶר֙H559 אַבְשָׁל֔וֹםH53 מִיH4310 יְשִׂמֵ֥נִיH7760 שֹׁפֵ֖טH8199 בָּאָ֑רֶץH776 וְעָלַ֗יH5921 יָב֥וֹאH935 כָּלH3605 אִ֛ישׁH376 אֲשֶֽׁרH834 יִהְיֶהH1961 לּוֹ רִ֥יבH7379 וּמִשְׁפָּ֖טH4941 וְהִצְדַּקְתִּֽיו׃H6663


המקור העברי

וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלֹום מִי־יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וְעָלַי יָבֹוא כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶה־לֹּו־רִיב וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּיו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֨אמֶר֙
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
אַבְשָׁל֔וֹם
'av.sha.Lom H53 HNp Absalom
מִי
mi- H4310 HTi who?
יְשִׂמֵ֥/נִי
ye.si.Me./ni H7760 HVqi3ms/Sp1cs will he make/ me
שֹׁפֵ֖ט
sho.Fet H8199 HVqrmsa a judge
בָּ/אָ֑רֶץ
ba./'A.retz H776 HRd/Ncbsa in the/ land
וְ/עָלַ֗/י
ve./'a.La/i H5921 HC/R/Sp1cs and/ to/ me
יָב֥וֹא
ya.Vo' H935 HVqi3ms he will come
כָּל
kol- H3605 HNcmsc every
אִ֛ישׁ
'ish H376 HNcmsa person
אֲשֶֽׁר
'a.Sher- H834 HTr whom
יִהְיֶה
yih.yeh- H1961 HVqi3ms it belongs
לּ/וֹ
lo/- HR/Sp3ms to (the)/ him
רִ֥יב
riv H7379 HNcbsa a case at law
וּ/מִשְׁפָּ֖ט
u./mish.Pat H4941 HC/Ncmsa and/ a judgment
וְ/הִצְדַּקְתִּֽי/ו
ve./hitz.dak.Ti/v H6663 HC/Vhp1cs/Sp3ms and/ I will do justice/ him
הפניות שטרונג
  • H53 — אֲבִישָׁלוֹם (ʼĂbîyshâlôwm, ab-ee-shaw-lome'): או (מקוצר) אַבְשָׁלוֹם (ʼAbshâlôwm) ; מן אָב (ʼâb) [H1] ושָׁלוֹם (shâlôwm) [H7965]; אבי שלום (כלומר ידידותי); אבשלום, בנו של דוד; וכן (בצורה המלאה יותר) ישראלי מאוחר יותר
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
  • H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H6663 — צָדַק (tsâdaq, tsaw-dak'): שורש קדום; להיות צדיק (ובבניין הגורם: להצדיק), במובן מוסרי או משפטי
  • H7379 — רִיב (rîyb, reeb): או רִב (rib); מן רִיב (rîyb) [H7378]; ריב, מדון (אישי או משפטי)
  • H7760 — שׂוּם (sûwm, soom): או שִׂים (sîym); שורש ראשוני; לָשִׂים (משמש בשלל רב של הקשרים: כפשוטו, בהשאלה, במשמע נגזר ובדרך של השמטה)
  • H8199 — שָׁפַט (shâphaṭ, shaw-fat'): שורש קדום; לשפוט, כלומר לחרוץ את הדין (לזכות או לחובה); ומכאן במשתמע, לזכות בדין או להעניש; בהרחבה, למשול; בבניין הסביל, להתדיין (כפשוטו או בהשאלה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 15 › פסוק 4