• H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי) (EN)
• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה (EN)
• H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה (EN)
• H2450 — חָכָם (châkâm, khaw-kawm'): מן חָכַם (châkam) [H2449]; חכם, (כלומר נבון, מיומן או אמן־יד) (EN)
• H2451 — חׇכְמָה (chokmâh, khok-maw'): מן חָכַם (châkam) [H2449]; חכמה (במובן חיובי) (EN)
• H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה) (EN)
• H3097 — יוֹאָב (Yôwʼâb, yo-awb'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן אָב (ʼâb) [H1]; יהוה הוא אב; יוֹאָב, שמם של שלושה ישראלים (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H4397 — מֲלְאָךְ (mălʼâk, mal-awk'): משורש בלתי משומש שמשמעו לשלוח כשליח; שליח; ובמיוחד שליחו של אלוהים, כלומר מלאך (וגם נביא, כהן או מורה) (EN)
• H5437 — סָבַב (çâbab, saw-bab'): שורש קדום; לָסוֹב, להקיף או לתחום; משמש בהוראות שונות, כפשוטו ובהשאלה (EN)
• H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד (EN)
• H5668 — עָבוּר (ʻâbûwr, aw-boor'): או עָבֻר (ʻâbur); בינוני סביל של עָבַר (ʻâbar) [H5674]; בדיוק: חצוי, כלומר (בהפשטה) מעבר; משמש רק כתואר הפועל, בגלל, למען (EN)
• H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר (EN)
• H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• לפי — שמואל ב 14:17, שמואל ב 19:28, איוב 32:21-22, משלי 26:28, משלי 29:5
• סַבֵּב֙ — שמואל ב 5:23
• לָדַ֖עַת — בראשית 3:5, איוב 38:16-41, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 8:1-2

הפניות הדדיות (5): שמואל א 16:18, שמואל א 29:9, שמואל ב 13:3, שמואל ב 18:13, מלכים א 10:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: מלאכים; חנופה
• Nave's: אבשלום; מלאך (השילוש הקדוש); מלאך (רוח); דוד; חוסר יושר; חנופה; תפילת שתדלנות; יואב; חסד (נדיבות לב); התרפסות; טקט