כתבי הקודש > מלכים ב > פרק 18 > פסוק 36

מלכים ב 18:36

← מלכים ב 18:35	מלכים ב 18:36 (MT)	מלכים ב 18:37 →
מִ֚י בְּכָל אֱלֹהֵ֣י הָֽאֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁר הִצִּ֥ילוּ אֶת אַרְצָ֖ם מִיָּדִ֑י כִּי יַצִּ֧יל יְהוָ֛ה אֶת יְרוּשָׁלִַ֖ם מִיָּדִֽי׃	וְהֶחֱרִ֣ישׁוּ הָעָ֔ם וְלֹֽא עָנ֥וּ אֹת֖וֹ דָּבָ֑ר כִּי מִצְוַ֨ת הַמֶּ֥לֶךְ הִ֛יא לֵאמֹ֖ר לֹ֥א תַעֲנֻֽהוּ׃	וַיָּבֹ֣א אֶלְיָקִ֣ים בֶּן חִלְקִיָּ֣ה אֲשֶׁר עַל הַ֠בַּיִת וְשֶׁבְנָ֨א הַסֹּפֵ֜ר וְיוֹאָ֨ח בֶּן אָסָ֧ף הַמַּזְכִּ֛יר אֶל חִזְקִיָּ֖הוּ קְרוּעֵ֣י בְגָדִ֑ים וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ דִּבְרֵ֖י רַב שָׁקֵֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וְהֶחֱרִ֣ישׁוּ^H2790 הָעָ֔ם^H5971 וְלֹֽא^H3808 עָנ֥וּ^H6030 אֹת֖וֹ^H853 דָּבָ֑ר^H1697 כִּי^H3588 מִצְוַ֨ת^H4687 הַמֶּ֥לֶךְ^H4428 הִ֛יא^H1931 לֵאמֹ֖ר^H559 לֹ֥א^H3808 תַעֲנֻֽהוּ׃^H6030

המקור העברי

וְהֶחֱרִישׁוּ הָעָם וְלֹא־עָנוּ אֹתֹו דָּבָר כִּי־מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/הֶחֱרִ֣ישׁוּ	ve./he.che.Ri.shu	H2790	HC/Vhp3cp	and/ they kept silent
הָ/עָ֔ם	ha./'Am	H5971	HTd/Ncmsa	the/ people
וְ/לֹֽא	ve./lo'-	H3808	HC/Tn	and/ not
עָנ֥וּ	'a.Nu	H6030	HVqp3cp	they answered
אֹת֖/וֹ	'o.T/o	H853	HTo/Sp3ms	(obj.)/ him
דָּבָ֑ר	da.Var	H1697	HNcmsa	anything
כִּי	ki-	H3588	HC	for
מִצְוַ֨ת	mitz.Vat	H4687	HNcfsc	(was) (the) command of
הַ/מֶּ֥לֶךְ	ha./Me.lekh	H4428	HTd/Ncmsa	the/ king
הִ֛יא	hi'	H1931	HPp3fs	it
לֵ/אמֹ֖ר	le./Mor	H559	HR/Vqc	(to)/ saying
לֹ֥א	lo'	H3808	HTn	not
תַעֲנֻֽ/הוּ	ta.'a.Nu./hu	H6030	HVqi2mp/Sp3ms	you must answer/ him

הפניות שטרונג

H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H2790 — חָרַשׁ (chârash, khaw-rash'): שורש ראשוני; לשרוט, כלומר (מכאן) לחרות, לחרוש; ומכאן (מתוך השימוש בכלים) לעצב ולייצר (מכל חומר שהוא); ובהשאלה — לזמום, לחרוש מזימה (במשמעות שלילית); ומכאן (מתוך רעיון הסתר) להחריש, לשתוק, להניח לנפשו; ומכאן (מכללא) להיות חירש (כנלווה לאילמות)
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
H4687 — מִצְוָה (mitsvâh, mits-vaw'): מן צָוָה (tsâvâh) [H6680]; מצווה, בין אנושית ובין אלוהית (בקיבוצן, התורה)
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

וְהֶחֱרִ֣ישׁוּ — תהלים 38:14-15, תהלים 39:2, משלי 9:7, משלי 26:4, עמוס 5:13, הבשורה על פי מתי 7:6

הפניות הדדיות (1): משלי 11:12

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: אשור; דיפלומטיה; צביעות; ישראל, נבואות עליה; ירושלים; רַב־שָׁקֵה; סנחריב; מלחמה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים ב › פרק 18 › פסוק 36

מלכים ב 18:36

תוכן עניינים

מלכים ב 18:36

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

מלכים ב 18:36

מלכים ב 18:36

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש