• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה) (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1504 — גָּזַר (gâzar, gaw-zar'): שורש ראשוני; לכרות או לגזור; (בהשאלה) להשמיד, לחלק, להוציא מן הכלל, או להחליט (לגזור) (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H2669 — חׇפְשׁוּת (chophshûwth, khof-shooth'): וחׇפְשִׁית (chophshîyth); מן חָפַשׁ (châphash) [H2666]; (עם בַּיִת (bayith) [H1004], בית חולים); שכיבה מוטלת מחמת מחלה (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H3147 — יוֹתָם (Yôwthâm, yo-thawm'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן תָּם (tâm) [H8535]; יהוה (הוא) מושלם; יוֹתָם, שמם של שלושה ישראלים (EN)
• H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H4194 — מָוֶת (mâveth, maw'-veth): מן מוּת (mûwth) [H4191]; מוות (טבעי או אלים); בקונקרטי, המתים, מקומם או מצבם (שאול); בהשאלה, מגפה, חורבן (EN)
• H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך (EN)
• H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם) (EN)
• H5818 — עֻזִּיָּה (ʻUzzîyâh, ooz-zee-yaw'): או עֻזִּיָּהוּ (ʻUzzîyâhûw); מ־עֹז (ʻôz) [H5797] ומ־יָהּ (Yâhh) [H3050]; עוזו של יה; עֻזִּיָּה, שם של חמישה ישראלים (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר (EN)
• H6879 — צָרַע (tsâraʻ, tsaw-rah'): שורש קדום; להלקות, כלומר (בבניין עומד ובהשאלה) להיות מוכה צרעת (EN)
• H8199 — שָׁפַט (shâphaṭ, shaw-fat'): שורש קדום; לשפוט, כלומר לחרוץ את הדין (לזכות או לחובה); ומכאן במשתמע, לזכות בדין או להעניש; בהרחבה, למשול; בבניין הסביל, להתדיין (כפשוטו או בהשאלה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וַיֵּ֜שֶׁב — ויקרא 13:46, במדבר 5:2-3, במדבר 12:15, מלכים ב 7:3
• עֻזִּיָּ֨הוּ — מלכים ב 15:5

הפניות הדדיות (4): במדבר 12:14, דברים 24:9, הבשורה על פי מתי 1:9, הבשורה על פי לוקאס 17:12

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: מצורעים
• Torrey’s: ייסורי הרשעים; קטורת; מלכים; צרעת; כהנים
• Nave's: ייסורים וצרות; כנסייה; כנסייה ומדינה; קטורת; יותם; צרעת; חילול הקודש; תברואה; נטילת שלטון שלא כדין; עוזיהו