שמואל א 24:7

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 24 > פסוק 7

שמואל א 24:7

← שמואל א 24:6 שמואל א 24:7 (MT) שמואל א 24:8 →
וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי כֵ֔ן וַיַּ֥ךְ לֵב דָּוִ֖ד אֹת֑וֹ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ת אֶת כָּנָ֖ף אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּל׃
וַיֹּ֨אמֶר לַאֲנָשָׁ֜יו חָלִ֧ילָה לִּ֣י מֵֽיהוָ֗ה אִם אֶעֱשֶׂה֩ אֶת הַדָּבָ֨ר הַזֶּ֤ה לַֽאדֹנִי֙ לִמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בּ֑וֹ כִּֽי מְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא׃
וַיְשַׁסַּ֨ע דָּוִ֤ד אֶת אֲנָשָׁיו֙ בַּדְּבָרִ֔ים וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם לָק֣וּם אֶל שָׁא֑וּל וְשָׁא֛וּל קָ֥ם מֵהַמְּעָרָ֖ה וַיֵּ֥לֶךְ בַּדָּֽרֶךְ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֨אמֶרH559 לַאֲנָשָׁ֜יוH376 חָלִ֧ילָהH2486 לִּ֣י מֵֽיהוָ֗הH3068 אִםH518 אֶעֱשֶׂה֩H6213 אֶתH853 הַדָּבָ֨רH1697 הַזֶּ֤הH2088 לַֽאדֹנִי֙H113 לִמְשִׁ֣יחַH4899 יְהוָ֔הH3068 לִשְׁלֹ֥חַH7971 יָדִ֖יH3027 בּ֑וֹ כִּֽיH3588 מְשִׁ֥יחַH4899 יְהוָ֖הH3068 הֽוּא׃H1931

המקור העברי

וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵיהוָה אִם־אֶעֱשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ יְהוָה לִשְׁלֹחַ יָדִי בֹּו כִּי־מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֨אמֶר
 va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
לַ/אֲנָשָׁ֜י/ו
 la./'a.na.Sha/v H376 HR/Ncmpc/Sp3ms to/ men/ his
חָלִ֧ילָ/ה
 cha.Li.lah H2486 HTj/Sh far be it
לִּ֣/י
 l/i HR/Sp1cs to (the)/ me
מֵֽ/יהוָ֗ה
 me./Yah.weh H3068 HR/Np from/ Yahweh
אִם
 'im- H518 HC if
אֶעֱשֶׂה֩
 'e.'e.Seh H6213 HVqi1cs I will do
אֶת
 'et- H853 HTo (obj.)
הַ/דָּבָ֨ר
 ha./da.Var H1697 HTd/Ncmsa the/ thing
הַ/זֶּ֤ה
 ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
לַֽ/אדֹנִ/י֙
 la./do.N/i H113 HR/Ncmsc/Sp1cs to/ lord/ my
לִ/מְשִׁ֣יחַ
 li/m.Shi.ach H4899 HR/Ncmsc to/ (the) (one) anointed of
יְהוָ֔ה
 Yah.weh H3068 HNp Yahweh
לִ/שְׁלֹ֥חַ
 li/sh.Lo.ach H7971 HR/Vqc by/ stretching out
יָדִ֖/י
 ya.D/i H3027 HNcbsc/Sp1cs hand/ my
בּ֑/וֹ
 b/o HR/Sp3ms on (the)/ him
כִּֽי
 ki- H3588 HC for
מְשִׁ֥יחַ
 me.Shi.ach H4899 HNcmsc (is) (the) (one) anointed of
יְהוָ֖ה
 Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הֽוּא
 Hu' H1931 HPp3ms he
הפניות שטרונג
  • H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי)
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H2486 — חָלִילָה (châlîylâh, khaw-lee'-law): או חָלִלָה (châlilâh); צורת כיוון מ־חָלַל (châlal) [H2490]; מילולית, דבר מחולל; משמש (כמילת קריאה) חלילה!
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4899 — מָשִׁיחַ (mâshîyach, maw-shee'-akh): מן מָשַׁח (mâshach) [H4886]; מָשׁוּחַ; לרוב אדם מקודש (כגון מלך, כהן או קדוש); ובמובן מסוים — המשיח
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (14): שמות 22:27, שמואל א 10:1, שמואל א 12:3, שמואל א 25:13, שמואל א 25:28, שמואל א 26:11, שמואל א 26:16, שמואל א 26:23, שמואל ב 19:22, שמואל ב 20:21, תהלים 119:87, משלי 24:21, איכה 4:20, האיגרת אל הרומאים 13:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 24 › פסוק 7  
נלקח מתוך "https://www.4disciples.com/w139/index.php?title=Bible/1_Samuel/24/7&oldid=0"