שמואל ב 1:14

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 1 > פסוק 14

שמואל ב 1:14


← שמואל ב 1:13 שמואל ב 1:14 (MT) שמואל ב 1:15 →
וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶל הַנַּ֙עַר֙ הַמַּגִּ֣יד ל֔וֹ אֵ֥י מִזֶּ֖ה אָ֑תָּה וַיֹּ֕אמֶר בֶּן אִ֛ישׁ גֵּ֥ר עֲמָלֵקִ֖י אָנֹֽכִי׃
וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דָּוִ֑ד אֵ֚יךְ לֹ֣א יָרֵ֔אתָ לִשְׁלֹ֙חַ֙ יָֽדְךָ֔ לְשַׁחֵ֖ת אֶת מְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה׃
וַיִּקְרָ֣א דָוִ֗ד לְאַחַד֙ מֵֽהַנְּעָרִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר גַּ֣שׁ פְּגַע בּ֑וֹ וַיַּכֵּ֖הוּ וַיָּמֹֽת׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֥אמֶרH559 אֵלָ֖יוH413 דָּוִ֑דH1732 אֵ֚יךְH349 לֹ֣אH3808 יָרֵ֔אתָH3372 לִשְׁלֹ֙חַ֙H7971 יָֽדְךָ֔H3027 לְשַׁחֵ֖תH7843 אֶתH853 מְשִׁ֥יחַH4899 יְהוָֽה׃H3068


המקור העברי

וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד אֵיךְ לֹא יָרֵאתָ לִשְׁלֹחַ יָדְךָ לְשַׁחֵת אֶת־מְשִׁיחַ יְהוָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֥אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
אֵלָ֖י/ו
'e.La/v H413 HR/Sp3ms to/ him
דָּוִ֑ד
da.Vid H1732 HNp David
אֵ֚יךְ
'eikh H349 HTi how?
לֹ֣א
lo' H3808 HTn not
יָרֵ֔אתָ
ya.Re.ta H3372 HVqp2ms were you afraid
לִ/שְׁלֹ֨חַ֙
li/sh.Lo.ach H7971 HR/Vqc to/ stretch out
יָֽדְ/ךָ֔
ya.de./Kha H3027 HNcbsc/Sp2ms hand/ your
לְ/שַׁחֵ֖ת
le./sha.Chet H7843 HR/Vpc to/ destroy
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
מְשִׁ֥יחַ
me.Shi.ach H4899 HNcmsc (the) (one) anointed of
יְהוָֽה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הפניות שטרונג
  • H349 — אֵיךְ (ʼêyk, ake): גם אֵיכָה (ʼêykâh) ; וכן אֵיכָכָה (ʼêykâkâh) ; הרחבה של אַי (ʼay) [H335]; כֵּיצַד? או כֵּיצַד! (קריאת תמיהה); וגם היכן, אֵיפֹה
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3372 — יָרֵא (yârêʼ, yaw-ray'): שורש קדום; לירוא, לפחד; במובן המוסרי, לירוא ביראת כבוד; בבניין הגורם, להפחיד
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4899 — מָשִׁיחַ (mâshîyach, maw-shee'-akh): מן מָשַׁח (mâshach) [H4886]; מָשׁוּחַ; לרוב אדם מקודש (כגון מלך, כהן או קדוש); ובמובן מסוים — המשיח
  • H7843 — שָׁחַת (shâchath, shaw-khath'): שורש קדום; להירקב, כלומר (בבניין הגורם) להשחית (כפשוטו או בהשאלה)
  • H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 1 › פסוק 14