• H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות) (EN)
• H312 — אַחֵר (ʼachêr, akh-air'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו: אחורי; ובאופן כללי: הבא אחריו, אחר, וכדומה (EN)
• H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה (EN)
• H425 — אֵלָה (ʼÊlâh, ay-law'): הזהה ל־אֵלָה (ʼêlâh) [H424]; אֵלָה, שמו של אדומי, של ארבעה ישראלים, וכן שם של מקום בארץ ישראל (EN)
• H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H646 — אֵפוֹד (ʼêphôwd, ay-fode'): לעיתים נדירות אֵפֹד (ʼêphôd); כנראה ממקור זר; אזור, חגורה; ובמובן הצר — האפוד, כתפייתו של הכהן הגדול; וגם, באופן כללי, פסל או צלם (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1555 — גׇּלְיַת (Golyath, gol-yath'): אולי מן גָּלָה (gâlâh) [H1540]; גולה; גליָת, פלשתי (EN)
• H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה! (EN)
• H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה (EN)
• H2108 — זוּלָה (zûwlâh, zoo-law'): מן זוּל (zûwl) [H2107]; כנראה פיזור, כלומר סילוק; בשימוש תוארי: מלבד, זולת (EN)
• H2719 — חֶרֶב (chereb, kheh'-reb): מן חָרַב (chârab) [H2717]; בצורת, חורב; וגם כלי חותך (על שום פעולתו המשחיתה), כגון סכין, חרב או כלי חד אחר (EN)
• H3548 — כֹּהֵן (kôhên, ko-hane'): בינוני פעיל של כָּהַן (kâhan) [H3547]; מילולית: המשמש בקודש, כהן; וכן (בדרך כבוד) כהן מכהן בפועל (אף שהוא הדיוט) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3644 — כְּמוֹ (kᵉmôw, kem-o'): או כָּמוֹ (kâmôw); (השווה כֵּן (kên) [H3651]); צורה של התחילית 'כ־', אך משמשת בנפרד במשמעות: כך, כמו, כן (EN)
• H3874 — לוּט (lûwṭ, loot): שורש קדום; לעטוף, לכרוך (EN)
• H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים) (EN)
• H5221 — נָכָה (nâkâh, naw-kaw'): שורש קדום; להכות (קלות או קשות, כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H6010 — עֵמֶק (ʻêmeq, ay'-mek): מן עָמַק (ʻâmaq) [H6009]; עֵמֶק (כלומר שקע רחב) (EN)
• H6430 — פְּלִשְׁתִּי (Pᵉlishtîy, pel-ish-tee'): בצורת שיוך אזורי מן פְּלֶשֶׁת (Pᵉlesheth) [H6429]; פְּלִשְׁתִּי, כלומר תושב פְּלֶשֶׁת (EN)
• H8071 — שִׂמְלָה (simlâh, sim-law'): אולי בחילוף אותיות במקום צורת הנקבה של סֶמֶל (çemel) [H5566] (לפי רעיון הכיסוי המקבל את צורת החפץ שמתחתיו); לבוש, ובייחוד גלימה (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• אַחֲרֵ֣י — שמות 28:6-14
• הנה — שמואל א 31:10
• חֶרֶב֩ — שמואל א 17:51-54
• בְּעֵ֣מֶק — שמואל א 17:2, שמואל א 17:50

הפניות הדדיות (6): שמואל א 17:4, שמואל א 17:54, מלכים ב 11:10, דברי הימים א 20:5, דברי הימים ב 23:9, הושע 3:4

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: עמקים
• Nave's: בגידה; ביטחון; אלה; גָּלְיָת; נֹב; חרב; שלל ומזכרות ניצחון