שמואל א 14:38

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 14 > פסוק 38

שמואל א 14:38


← שמואל א 14:37 שמואל א 14:38 (MT) שמואל א 14:39 →
וַיִּשְׁאַ֤ל שָׁאוּל֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים הַֽאֵרֵד֙ אַחֲרֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיַ֣ד יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א עָנָ֖הוּ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃
וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל גֹּ֣שֽׁוּ הֲלֹ֔ם כֹּ֖ל פִּנּ֣וֹת הָעָ֑ם וּדְע֣וּ וּרְא֔וּ בַּמָּ֗ה הָֽיְתָ֛ה הַחַטָּ֥את הַזֹּ֖את הַיּֽוֹם׃
כִּ֣י חַי יְהוָ֗ה הַמּוֹשִׁ֙יעַ֙ אֶת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֧י אִם יֶשְׁנ֛וֹ בְּיוֹנָתָ֥ן בְּנִ֖י כִּ֣י מ֣וֹת יָמ֑וּת וְאֵ֥ין עֹנֵ֖הוּ מִכָּל הָעָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֣אמֶרH559 שָׁא֔וּלH7586 גֹּ֣שֽׁוּH5066 הֲלֹ֔םH1988 כֹּ֖לH3605 פִּנּ֣וֹתH6438 הָעָ֑םH5971 וּדְע֣וּH3045 וּרְא֔וּH7200 בַּמָּ֗הH4100 הָֽיְתָ֛הH1961 הַחַטָּ֥אתH2403 הַזֹּ֖אתH2063 הַיּֽוֹם׃H3117


המקור העברי

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנֹּות הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיֹּום׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֣אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
שָׁא֔וּל
sha.'Ul H7586 HNp Saul
גֹּ֣שֽׁוּ
Go.shu H5066 HVqv2mp draw near
הֲלֹ֔ם
ha.Lom H1988 HD here
כֹּ֖ל
kol H3605 HNcmsc O all
פִּנּ֣וֹת
pi.Not H6438 HNcfpc (the) corners of
הָ/עָ֑ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
וּ/דְע֣וּ
u./de.'U H3045 HC/Vqv2mp and/ know
וּ/רְא֔וּ
u./re.'U H7200 HC/Vqv2mp and/ see
בַּ/מָּ֗ה
ba./Mah H4100 HR/Ti (in)/ how?
הָֽיְתָ֛ה
ha.ye.Tah H1961 HVqp3fs has it happened
הַ/חַטָּ֥את
ha./cha.Tat H2403 HTd/Ncfsa the/ sin
הַ/זֹּ֖את
ha./Zot H2063 HTd/Pdxfs (the)/ this
הַ/יּֽוֹם
hai./Yom H3117 HTd/Ncmsa this/ day
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H1988 — הֲלֹם (hălôm, hal-ome'): מן ה״א הידיעה (ראה הָלְאָה (hâlᵉʼâh) [H1973]); הֲלום, לכאן
  • H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל)
  • H2403 — חַטָּאָה (chaṭṭâʼâh, khat-taw-aw'): או חַטָּאת (chaṭṭâʼth); מ־חָטָא (châṭâʼ) [H2398]; עֲבֵרָה (ולעיתים חַטָּאוּת שהיא הֶרְגֵּל קבוע), והעונש עליה, עילתה, קרבנה או כפרתה; וגם (בהוראה קונקרטית) חוֹטֵא
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
  • H5066 — נָגַשׁ (nâgash, naw-gash'): שורש קדום; להיות קרוב או לגשת (ובבניין הגורם, להביא) אל, לכל מטרה שהיא; בלשון נקייה, לשכב עם אישה; כאויב, לתקוף; בהקשר דתי, לעבוד את אלוהים; בהוראה גורמת, להגיש; ובהשאלה, להעלות טענה; ובהיפוך ההוראה, להיסוג לאחור
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6438 — פִּנָּה (pinnâh, pin-naw'): נקבה של פֵּן (pên) [H6434]; זווית, פינה; מכאן — פינת גג, צריח; ובהשאלה — ראש, מנהיג
  • H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם)
  • H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 14 › פסוק 38