שמואל א 11:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 11 > פסוק 4

שמואל א 11:4


← שמואל א 11:3 שמואל א 11:4 (MT) שמואל א 11:5 →
וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו זִקְנֵ֣י יָבֵ֗ישׁ הֶ֤רֶף לָ֙נוּ֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים וְנִשְׁלְחָה֙ מַלְאָכִ֔ים בְּכֹ֖ל גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֑ל וְאִם אֵ֥ין מוֹשִׁ֛יעַ אֹתָ֖נוּ וְיָצָ֥אנוּ אֵלֶֽיךָ׃
וַיָּבֹ֤אוּ הַמַּלְאָכִים֙ גִּבְעַ֣ת שָׁא֔וּל וַיְדַבְּר֥וּ הַדְּבָרִ֖ים בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם וַיִּשְׂא֧וּ כָל הָעָ֛ם אֶת קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃
וְהִנֵּ֣ה שָׁא֗וּל בָּ֣א אַחֲרֵ֤י הַבָּקָר֙ מִן הַשָּׂדֶ֔ה וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל מַה לָּעָ֖ם כִּ֣י יִבְכּ֑וּ וַיְסַ֨פְּרוּ ל֔וֹ אֶת דִּבְרֵ֖י אַנְשֵׁ֥י יָבֵֽישׁ׃

נוסח הפסוק

MT

וַיָּבֹ֤אוּH935 הַמַּלְאָכִים֙H4397 גִּבְעַ֣תH1390 שָׁא֔וּלH7586 וַיְדַבְּר֥וּH1696 הַדְּבָרִ֖יםH1697 בְּאָזְנֵ֣יH241 הָעָ֑םH5971 וַיִּשְׂא֧וּH5375 כָלH3605 הָעָ֛םH5971 אֶתH853 קוֹלָ֖םH6963 וַיִּבְכּֽוּ׃H1058


המקור העברי

וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאָזְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ כָל־הָעָם אֶת־קֹולָם וַיִּבְכּוּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יָּבֹ֤אוּ
va/i.ya.Vo.'u H935 HC/Vqw3mp and/ they came
הַ/מַּלְאָכִים֙
ha./mal.'a.Khim H4397 HTd/Ncmpa the/ messengers
גִּבְעַ֣ת
giv.'At H1390 HNp Gibeah of
שָׁא֔וּל
sha.'Ul H7586 HNp Saul
וַ/יְדַבְּר֥וּ
va/y.da.be.Ru H1696 HC/Vpw3mp and/ they spoke
הַ/דְּבָרִ֖ים
ha./de.va.Rim H1697 HTd/Ncmpa the/ words
בְּ/אָזְנֵ֣י
be./'a.ze.Nei H241 HR/Ncfdc in/ (the) ears of
הָ/עָ֑ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
וַ/יִּשְׂא֧וּ
va/i.yis.'U H5375 HC/Vqw3mp and/ they lifted up
כָל
khol- H3605 HNcmsc all
הָ/עָ֛ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
קוֹלָ֖/ם
ko.La/m H6963 HNcmsc/Sp3mp voice/ their
וַ/יִּבְכּֽוּ
va/i.yiv.Ku H1058 HC/Vqw3mp and/ they wept
הפניות שטרונג
  • H241 — אֹזֶן (ʼôzen, o'-zen): מן אָזַן (ʼâzan) [H238]; רוחב; כלומר (בהוראה קונקרטית) האוזן (על שם צורתה באדם)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1058 — בָּכָה (bâkâh, baw-kaw'): שורש קדום; לבכות; ובאופן כללי לקונן, לספוד
  • H1390 — גִּבְעָה (Gibʻâh, ghib-aw'): זהה ל־גִּבְעָה (gibʻâh) [H1389]; גִּבְעָה; שמם של שלושה מקומות בארץ ישראל
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H4397 — מֲלְאָךְ (mălʼâk, mal-awk'): משורש בלתי משומש שמשמעו לשלוח כשליח; שליח; ובמיוחד שליחו של אלוהים, כלומר מלאך (וגם נביא, כהן או מורה)
  • H5375 — נָשָׂא (nâsâʼ, naw-saw'): או נָסָה (nâçâh); (תהילים 4:6 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), שורש קדום; לשאת, להרים, במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו ובהשאלה, מוחלט ויחסי
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6963 — קוֹל (qôwl, kole): או קֹל (qôl); משורש שאינו בשימוש שמשמעו לקרוא בקול; קול או צליל
  • H7586 — שָׁאוּל (Shâʼûwl, shaw-ool'): בינוני סביל של שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; נשאל; שאול, שמם של אדומי אחד ושל שני ישראלים
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 11 › פסוק 4