מלכים א 1:31

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 1 > פסוק 31

מלכים א 1:31


← מלכים א 1:30 מלכים א 1:31 (MT) מלכים א 1:32 →
כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְתִּי לָ֜ךְ בַּיהוָ֨ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי שְׁלֹמֹ֤ה בְנֵךְ֙ יִמְלֹ֣ךְ אַחֲרַ֔י וְה֛וּא יֵשֵׁ֥ב עַל כִּסְאִ֖י תַּחְתָּ֑י כִּ֛י כֵּ֥ן אֶעֱשֶׂ֖ה הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
וַתִּקֹּ֨ד בַּת שֶׁ֤בַע אַפַּ֙יִם֙ אֶ֔רֶץ וַתִּשְׁתַּ֖חוּ לַמֶּ֑לֶךְ וַתֹּ֕אמֶר יְחִ֗י אֲדֹנִ֛י הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד לְעֹלָֽם׃
וַיֹּ֣אמֶר׀ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד קִרְאוּ לִ֞י לְצָד֤וֹק הַכֹּהֵן֙ וּלְנָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְלִבְנָיָ֖הוּ בֶּן יְהוֹיָדָ֑ע וַיָּבֹ֖אוּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃

נוסח הפסוק

MT

וַתִּקֹּ֨דH6915 בַּתH1339 שֶׁ֤בַעH1339 אַפַּ֙יִם֙H639 אֶ֔רֶץH776 וַתִּשְׁתַּ֖חוּH7812 לַמֶּ֑לֶךְH4428 וַתֹּ֕אמֶרH559 יְחִ֗יH2421 אֲדֹנִ֛יH113 הַמֶּ֥לֶךְH4428 דָּוִ֖דH1732 לְעֹלָֽם׃H5769


המקור העברי

וַתִּקֹּד בַּת־שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ וַתִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ וַתֹּאמֶר יְחִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד לְעֹלָם׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/תִּקֹּ֨ד
va./ti.Kod H6915 HC/Vqw3fs and/ she bowed low
בַּת־שֶׁ֤בַע
bat-She.va' H1339 HNp Bath-sheba
אַפַּ֨יִם֙
'a.Pa.yim H639 HNcmda face
אֶ֔רֶץ
'E.retz H776 HNcbsa ground
וַ/תִּשְׁתַּ֖חוּ
va./tish.Ta.chu H7812 HC/Vvw3fs and/ she bowed down
לַ/מֶּ֑לֶךְ
la./Me.lekh H4428 HRd/Ncmsa to the/ king
וַ/תֹּ֕אמֶר
va./To.mer H559 HC/Vqw3fs and/ she said
יְחִ֗י
ye.Chi H2421 HVqj3ms may he live
אֲדֹנִ֛/י
'a.do.N/i H113 HNcmsc/Sp1cs lord/ my
הַ/מֶּ֥לֶךְ
ha./Me.lekh H4428 HTd/Ncmsa the/ king
דָּוִ֖ד
da.Vid H1732 HNp David
לְ/עֹלָֽם
le./'o.Lam H5769 HR/Ncmsa for/ ever
הפניות שטרונג
  • H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H1339 — בַּת־שֶׁבַע (Bath-Shebaʻ, bath-sheh'-bah): מן בַּת (bath) [H1323] ומן שֶׁבַע (shebaʻ) [H7651] (במשמעות של שָׁבַע (shâbaʻ) [H7650]); בת של שבועה; בת־שבע, אמו של שלמה
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H2421 — חָיָה (châyâh, khaw-yaw'): שורש ראשוני (השווה חָוָה (châvâh) [H2331], חָיָה (châyâh) [H2421]); לחיות, בין כפשוטו ובין בהשאלה; ובבניין הגורם, להחיות
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5769 — עוֹלָם (ʻôwlâm, o-lawm'): או עֹלָם (ʻôlâm); מ־עָלַם (ʻâlam) [H5956]; בפועל: נסתר, כלומר נקודת ההיעלמות; בדרך כלל: זמן שאין הדעת מגיעה אליו (בעבר או בעתיד), כלומר (למעשה) נצח; בשימוש חוזר, כתואר פועל (במיוחד עם תחילית מילת יחס) תמיד
  • H6915 — קָדַד (qâdad, kaw-dad'): שורש קדום; להתכווץ, כלומר לכופף או לְקוֹד בגוף (או בצוואר) כאות כבוד
  • H7812 — שָׁחָה (shâchâh, shaw-khaw'): שורש ראשוני; להשפיל, כלומר להשתטח ארצה (ובייחוד בבניין החוזר, כאות כבוד למלכות או לאלוהים)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 1 › פסוק 31