דברי הימים א 20:1
כתבי הקודש > דברי הימים א > פרק 20 > פסוק 1
דברי הימים א 20:1
| ← דברי הימים א 19:19 | דברי הימים א 20:1 (MT) | דברי הימים א 20:2 → |
|---|---|---|
וַיִּרְא֞וּ עַבְדֵ֣י הֲדַדְעֶ֗זֶר כִּ֤י נִגְּפוּ֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּשְׁלִ֥ימוּ עִם דָּוִ֖יד וַיַּֽעַבְדֻ֑הוּ וְלֹא אָבָ֣ה אֲרָ֔ם לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת בְּנֵי עַמּ֖וֹן עֽוֹד׃
|
וַיְהִ֡י לְעֵת֩ תְּשׁוּבַ֨ת הַשָּׁנָ֜ה לְעֵ֣ת׀ צֵ֣את הַמְּלָכִ֗ים וַיִּנְהַ֣ג יוֹאָב֩ אֶת חֵ֨יל הַצָּבָ֜א וַיַּשְׁחֵ֣ת׀ אֶת אֶ֣רֶץ בְּנֵֽי עַמּ֗וֹן וַיָּבֹא֙ וַיָּ֣צַר אֶת רַבָּ֔ה וְדָוִ֖יד יֹשֵׁ֣ב בִּירֽוּשָׁלִָ֑ם וַיַּ֥ךְ יוֹאָ֛ב אֶת רַבָּ֖ה וַיֶּֽהֶרְסֶֽהָ׃
|
וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֣יד אֶת עֲטֶֽרֶת מַלְכָּם֩ מֵעַ֨ל רֹאשׁ֜וֹ וַֽיִּמְצָאָ֣הּ׀ מִשְׁקַ֣ל כִּכַּר זָהָ֗ב וּבָהּ֙ אֶ֣בֶן יְקָרָ֔ה וַתְּהִ֖י עַל רֹ֣אשׁ דָּוִ֑יד וּשְׁלַ֥ל הָעִ֛יר הוֹצִ֖יא הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃
|
נוסח הפסוק
וַיְהִ֡יH1961 לְעֵת֩H6256 תְּשׁוּבַ֨תH8666 הַשָּׁנָ֜הH8141 לְעֵ֣ת׀H6256 צֵ֣אתH3318 הַמְּלָכִ֗יםH4428 וַיִּנְהַ֣גH5090 יוֹאָב֩H3097 אֶתH853 חֵ֨ילH2426 הַצָּבָ֜אH6635 וַיַּשְׁחֵ֣ת׀H7843 אֶתH853 אֶ֣רֶץH776 בְּנֵֽיH1121 עַמּ֗וֹןH5983 וַיָּבֹא֙H935 וַיָּ֣צַרH6696 אֶתH853 רַבָּ֔הH7237 וְדָוִ֖ידH1732 יֹשֵׁ֣בH3427 בִּירֽוּשָׁלִָ֑םH3389 וַיַּ֥ךְH5221 יוֹאָ֛בH3097 אֶתH853 רַבָּ֖הH7237 וַיֶּֽהֶרְסֶֽהָ׃H2040
וַיְהִי לְעֵת תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה לְעֵת ׀ צֵאת הַמְּלָכִים וַיִּנְהַג יֹואָב אֶת־חֵיל הַצָּבָא וַיַּשְׁחֵת ׀ אֶת־אֶרֶץ בְּנֵי־עַמֹּון וַיָּבֹא וַיָּצַר אֶת־רַבָּה וְדָוִיד יֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם וַיַּךְ יֹואָב אֶת־רַבָּה וַיֶּהֶרְסֶהָ׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/יְהִ֡י |
va/y.Hi | H1961 | HC/Vqw3ms | and/ it was |
לְ/עֵת֩ |
le./'Et | H6256 | HR/Ncbsc | to/ (the) time of |
תְּשׁוּבַ֨ת |
te.shu.Vat | H8666 | HNcfsc | (the) return of |
הַ/שָּׁנָ֜ה |
ha./sha.Nah | H8141 | HTd/Ncfsa | the/ year |
לְ/עֵ֣ת |
le./'Et | H6256 | HR/Ncbsc | to/ (the) time of |
צֵ֣את |
tzet | H3318 | HVqc | (the) going out of |
הַ/מְּלָכִ֗ים |
ha./me.la.Khim | H4428 | HTd/Ncmpa | (the)/ kings |
וַ/יִּנְהַ֣ג |
va/i.yin.Hag | H5090 | HC/Vqw3ms | and/ he lead out |
יוֹאָב֩ |
yo.'Av | H3097 | HNp | Joab |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
חֵ֨יל |
cheil | H2426 | HNcmsc | (the) army of |
הַ/צָּבָ֜א |
ha./tza.Va' | H6635 | HTd/Ncbsa | (the)/ war |
וַ/יַּשְׁחֵ֣ת |
va/i.yash.Chet | H7843 | HC/Vhw3ms | and/ he destroyed |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
אֶ֣רֶץ |
'E.retz | H776 | HNcbsc | (the) land of |
בְּנֵֽי |
be.nei- | H1121 | HNcmpc | (the) people of |
עַמּ֗וֹן |
a.Mon | H5983 | HNp | Ammon |
וַ/יָּבֹא֙ |
va/i.ya.Vo' | H935 | HC/Vqw3ms | and/ he went |
וַ/יָּ֣צַר |
va/i.Ya.tzar | H6696 | HC/Vqw3ms | and/ he besieged |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
רַבָּ֔ה |
ra.Bah | H7237 | HNp | Rabbah |
וְ/דָוִ֖יד |
ve./da.Vid | H1732 | HC/Np | and/ David |
יֹשֵׁ֣ב |
yo.Shev | H3427 | HVqrmsa | (was) remaining |
בִּ/ירֽוּשָׁלִָ֑ם |
bi./ru.sha.Lim | H3389 | HR/Np | in/ Jerusalem |
וַ/יַּ֥ךְ |
va/i.Yakh | H5221 | HC/Vhw3ms | and/ he struck |
יוֹאָ֛ב |
yo.'Av | H3097 | HNp | Joab |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
רַבָּ֖ה |
ra.Bah | H7237 | HNp | Rabbah |
וַ/יֶּֽהֶרְסֶֽ/הָ |
va/i.Ye.her.Se./ha | H2040 | HC/Vqw3ms/Sp3fs | and/ he overthrew/ it |
- H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
- H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
- H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
- H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
- H2040 — הָרַס (hâraç, haw-ras'): שורש קדום; להרוס, לנתץ לרסיסים, לשבור, להשמיד
- H2426 — חֵיל (chêyl, khale): או (בצורה מקוצרת) חֵל (chêl); צורה משנית של חַיִל (chayil) [H2428]; צבא; וכן (בדרך של אנלוגיה) חֵיל־מָגֵן, סוללה או חומת ביצורים
- H2428 — חַיִל (chayil, khah'-yil): מן חוּל (chûwl) [H2342]; כנראה כוח, בין של אנשים, בין של אמצעים ובין של משאבים אחרים; צבא, עושר, מידה טובה (יושר), גבורה, עוצמה
- H3097 — יוֹאָב (Yôwʼâb, yo-awb'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן אָב (ʼâb) [H1]; יהוה הוא אב; יוֹאָב, שמם של שלושה ישראלים
- H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
- H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
- H3427 — יָשַׁב (yâshab, yaw-shab'): שורש ראשוני; למעשה, לשבת (בפרט כשופט, במארב, במנוחה); ומכאן, לשכון, להישאר; בבניין הגורם, ליישב, לשאת אישה
- H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
- H5090 — נָהַג (nâhag, naw-hag'): שורש ראשוני; להוליך קדימה (אדם, בהמה או מרכבה), כלומר לנהוג, להוביל, לשבות ולהוליך; בבניין החוזר, להתקדם (כלומר להניע או להנהיג את עצמו); וכן (מתוך ההתנשמות הנגרמת מן המאמץ), להיאנח, לנהות
- H5221 — נָכָה (nâkâh, naw-kaw'): שורש קדום; להכות (קלות או קשות, כפשוטו או בהשאלה)
- H5983 — עַמּוֹן (ʻAmmôwn, am-mone'): מן עַם (ʻam) [H5971]; שבטי, כלומר בן אותו שבט; עַמּוֹן, בנו של לוט; וכן צאצאיו וארצם
- H6256 — עֵת (ʻêth, ayth): מן עַד (ʻad) [H5703]; זמן, עת; ובייחוד (בתפקיד תואר הפועל עם מילת יחס) עתה, כאשר, וכדומה
- H6635 — צָבָא (tsâbâʼ, tsaw-baw'): או (בצורת נקבה) צְבָאָה (tsᵉbâʼâh); מן צָבָא (tsâbâʼ) [H6633]; המון של אנשים (או בהשאלה, של דברים), ובייחוד המאורגן למלחמה (צבא); מכאן, מסע מלחמה, כפשוטו או בהשאלה (ובמיוחד, תלאה וסבל, עבודת אלוהים)
- H6696 — צוּר (tsûwr, tsoor): שורש קדום; לצמצם, כלומר להגביל ולסגור (בשימושים רבים, כמשמעו ובהשאלה, בהוראת עיצוב או בהוראת עוינות)
- H7237 — רַבָּה (Rabbâh, rab-baw'): נקבה של רַב (rab) [H7227]; גדולה; רַבָּה, שמם של שני מקומות בארץ ישראל, מזרחי ומערבי
- H7843 — שָׁחַת (shâchath, shaw-khath'): שורש קדום; להירקב, כלומר (בבניין הגורם) להשחית (כפשוטו או בהשאלה)
- H8141 — שָׁנֶה (shâneh, shaw-neh'): (ברבים או (נקבה) שָׁנָה (shânâh); מ־שָׁנָה (shânâh) [H8138]; שנה (כמחזור של זמן)
- H8666 — תְּשׁוּבָה (tᵉshûwbâh, tesh-oo-baw'): או תְּשֻׁבָה (tᵉshubâh); מן שׁוּב (shûwb) [H7725]; שיבה או חזרה (של זמן או של מקום); תשובה (כמענה המושב)
הפניות צולבות לפסוק
- תְּשׁוּבַ֨ת הַשָּׁנָ֜ה — מלכים א 20:22, מלכים א 20:26, מלכים ב 13:20
- ויהי בבואה — שמואל ב 11:1
- וַיַּ֥ךְ יוֹאָ֛ב — שמואל ב 11:16-25, שמואל ב 12:26-31
- רַבָּ֔ה — דברים 3:11, שמואל ב 12:26, שמואל ב 17:27, ירמיה 49:2-3, יחזקאל 21:25, יחזקאל 25:5, עמוס 1:14
- וַיַּשְׁחֵ֣ת — ישעיה 6:11, ישעיה 54:16
הפניות הדדיות (1): דברי הימים א 18:11
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין