• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H758 — אֲרָם (ʼĂrâm, arawm'): מן המקביל ל־אַרְמוֹן (ʼarmôwn) [H759]; הרמה; ארם או סוריה, ותושביה; וכן שמו של בנו של שם, של נכד לנחור, ושל איש מישראל (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H2388 — חָזַק (châzaq, khaw-zak'): שורש קדום; לאחוז ב־; ומכאן: לתפוס, להיות חזק (בהשאלה: להיות אמיץ; בבניין הגורם: לחזק, לרפא, לעזור, לתקן, לבצר), להיות עיקש; לקשור, לרסן, לכבוש (EN)
• H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה) (EN)
• H3212 — יָלַךְ (yâlak, yaw-lak'): שורש ראשוני (השווה הָלַךְ (hâlak) [H1980]); לָלֶכֶת (כפשוטו או בהשאלה); בבניין הגורם, להוליך, לשאת (במשמעויות שונות) (EN)
• H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך (EN)
• H5030 — נָבִיא (nâbîyʼ, naw-bee'): מן נָבָא (nâbâʼ) [H5012]; נביא, או (בהוראה כללית) איש שניחן בהשראה אלוהית (EN)
• H5066 — נָגַשׁ (nâgash, naw-gash'): שורש קדום; להיות קרוב או לגשת (ובבניין הגורם, להביא) אל, לכל מטרה שהיא; בלשון נקייה, לשכב עם אישה; כאויב, לתקוף; בהקשר דתי, לעבוד את אלוהים; בהוראה גורמת, להגיש; ובהשאלה, להעלות טענה; ובהיפוך ההוראה, להיסוג לאחור (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים (EN)
• H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר (EN)
• H7200 — רָאָה (râʼâh, raw-aw'): שורש ראשוני; לראות, כפשוטו או בהשאלה (בשימושים רבים, ישירים ומשתמעים, בבניין יוצא, עומד וגורם) (EN)
• H8141 — שָׁנֶה (shâneh, shaw-neh'): (ברבים או (נקבה) שָׁנָה (shânâh); מ־שָׁנָה (shânâh) [H8138]; שנה (כמחזור של זמן) (EN)
• H8666 — תְּשׁוּבָה (tᵉshûwbâh, tesh-oo-baw'): או תְּשֻׁבָה (tᵉshubâh); מן שׁוּב (shûwb) [H7725]; שיבה או חזרה (של זמן או של מקום); תשובה (כמענה המושב) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• לִתְשׁוּבַ֣ת — שמואל ב 11:1, מלכים א 20:26, דברי הימים א 20:1, תהלים 115:2-3, ישעיה 26:11, ישעיה 42:8
• הִתְחַזַּ֔ק — דברי הימים ב 25:8, דברי הימים ב 25:11, תהלים 27:14, משלי 18:10, משלי 20:18, ישעיה 8:9, יואל 4:9-10, האיגרת אל האפסים 6:10
• הַנָּבִיא֙ — מלכים א 19:10, מלכים א 20:13, מלכים א 20:38, מלכים א 22:8, מלכים ב 6:12

הפניות הדדיות (5): שמואל ב 5:22, מלכים א 20:28, דברי הימים א 14:13, דברי הימים ב 24:23, דברי הימים ב 28:9

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: בן־הדד; נבואה
• Torrey’s: ארם
• Nave's: ישראל, נבואות עליה; נבואה