• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1254 — בָּרָא (bârâʼ, baw-raw'): שורש קדום; (במובן המוחלט) לברוא; (במובן מסויג) לכרות (יער), לבחור, להאכיל (כתהליכים מעצבים) (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H1984 — הָלַל (hâlal, haw-lal'): שורש ראשוני; להיות צלול (במקור לגבי צליל, אך בדרך כלל לגבי צבע); לזרוח; ומכאן, לעשות ראווה, להתפאר; ומכאן להיות (בקולניות) שוטה; להשתולל; בבניין הגורם, להלל; וגם לעשות לסכל (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H6680 — צָוָה (tsâvâh, tsaw-vaw'): שורש קדום; (בבניין מוגבר) לכונן, לצוות (EN)
• H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• צִוָּ֣ה — בראשית 1:1-2, בראשית 1:6, תהלים 33:6-9, תהלים 95:5, ירמיה 10:11-13, עמוס 9:6, חזון יוחנן 4:11

הפניות הדדיות (8): בראשית 1:3, בראשית 1:16, דברי הימים א 16:30, תהלים 33:9, תהלים 119:91, תהלים 146:6, ישעיה 48:13, ירמיה 10:12

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: בריאה; הלל ותהילה; הכוכבים; השילוש הקדוש
• Nave's: אלוהים; שמים; הלל ותהילה; ים; מים