תהלים 145:21

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > תהלים > פרק 145 > פסוק 21

תהלים 145:21


← תהלים 145:20 תהלים 145:21 (MT) תהלים 146:1 →
שׁוֹמֵ֣ר יְ֭הוָה אֶת כָּל אֹהֲבָ֑יו וְאֵ֖ת כָּל הָרְשָׁעִ֣ים יַשְׁמִֽיד׃
תְּהִלַּ֥ת יְהוָ֗ה יְֽדַבֶּ֫ר פִּ֥י וִיבָרֵ֣ךְ כָּל בָּ֭שָׂר שֵׁ֥ם קָדְשׁ֗וֹ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃
הַֽלְלוּ יָ֡הּ הַלְלִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

תְּהִלַּ֥תH8416 יְהוָ֗הH3068 יְֽדַבֶּ֫רH1696 פִּ֥יH6310 וִיבָרֵ֣ךְH1288 כָּלH3605 בָּ֭שָׂרH1320 שֵׁ֥םH8034 קָדְשׁ֗וֹH6944 לְעוֹלָ֥םH5769 וָעֶֽד׃H5703


המקור העברי

תְּהִלַּת יְהוָה יְדַבֶּר־פִּי וִיבָרֵךְ כָּל־בָּשָׂר שֵׁם קָדְשֹׁו לְעֹולָם וָעֶד׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
תְּהִלַּ֥ת
te.hi.Lat H8416 HNcfsc (the) praise of
יְהוָ֗ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
יְֽדַבֶּ֫ר
ye.da.Ber- H1696 HVpi3ms it will speak
פִּ֥/י
p/i H6310 HNcmsc/Sp1cs mouth/ my
וִ/יבָרֵ֣ךְ
vi./va.Rekh H1288 HC/Vpi3ms so/ it may bless
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
בָּ֭שָׂר
Ba.sor H1320 HNcmsa flesh
שֵׁ֥ם
shem H8034 HNcmsc (the) name of
קָדְשׁ֗/וֹ
ka.de.Sh/o H6944 HNcmsc/Sp3ms holiness/ his
לְ/עוֹלָ֥ם
le./'o.Lam H5769 HR/Ncmsa for/ ever
וָ/עֶֽד
va./'Ed H5703 HC/Ncmsa and/ ever
הפניות שטרונג
  • H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
  • H1320 — בָּשָׂר (bâsâr, baw-sawr'): מן בָּשַׂר (bâsar) [H1319]; בשר (על שם רעננותו); בהרחבה, גוף, אדם; וכן (בלשון נקייה) איבר מינו של הגבר
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H5703 — עַד (ʻad, ad): מן עָדָה (ʻâdâh) [H5710]; בעיקרו, גבול (מוחלט) סופי, כלומר (במשתמע) משך, במובן של התקדמות או נצחיות (בעיקרו כשם עצם, עם מילת יחס או בלעדיה)
  • H5769 — עוֹלָם (ʻôwlâm, o-lawm'): או עֹלָם (ʻôlâm); מ־עָלַם (ʻâlam) [H5956]; בפועל: נסתר, כלומר נקודת ההיעלמות; בדרך כלל: זמן שאין הדעת מגיעה אליו (בעבר או בעתיד), כלומר (למעשה) נצח; בשימוש חוזר, כתואר פועל (במיוחד עם תחילית מילת יחס) תמיד
  • H6310 — פֶּה (peh, peh): מן פָּאָה (pâʼâh) [H6284]; הפה (ככלי הנשיפה), בין כפשוטו ובין בהשאלה (ובייחוד לשון דיבור); ובמובן מיוחד: פֶּה של חרב (להב), חלק או צד; ובתפקיד תואר הפועל (עם מילת יחס) — לפי, כפי
  • H6944 — קֹדֶשׁ (qôdesh, ko'-desh): מ־קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; מקום קדוש או דבר קדוש; לעיתים רחוקות בהוראה מופשטת, קדושה
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8416 — תְּהִלָּה (tᵉhillâh, teh-hil-law'): מן הָלַל (hâlal) [H1984]; הַלֵּל, שבח; ובמובן מסוים (כשם עצם מוחשי) מזמור תהילה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › תהלים › פרק 145 › פסוק 21