• H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם (EN)
• H3384 — יָרָה (yârâh, yaw-raw'): או (דברי הימים ב׳ 26:15) יָרָא (yârâʼ); שורש קדום; כמשמעו, לזרום כמים (כלומר להמטיר); בפועל יוצא, להניח או להשליך (ובייחוד חץ, כלומר לירות); ובהשאלה, להורות (כמי שמכוון באצבעו), ללמד (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון (EN)
• H5493 — סוּר (çûwr, soor): או שׂוּר (sûwr); (הושע 9:12), שורש ראשוני; לָסוּר, לפנות הצדה (במובן מילולי או מושאל) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• סָ֑רְתִּי — תהלים 18:22, משלי 5:7, ירמיה 32:40
• הוֹרֵתָֽנִי — האיגרת אל האפסים 4:20-24, האיגרת הראשונה אל התסלוניקים 2:13, איגרת יוחנן הראשונה 2:19, איגרת יוחנן הראשונה 2:27

הפניות הדדיות (5): שמואל ב 22:23, תהלים 71:17, דניאל 9:5, מלאכי 2:8, הבשורה על פי יוחנן 7:17

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: ברכה; הוראה; ציות