• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2351 — חוּץ (chûwts, khoots): או (מקוצר) חֻץ (chuts); (שתי הצורות נקביות ברבים) משורש בלתי־משומש שמשמעותו לנתק; למעשה, מופרד בקיר, כלומר בחוץ, מחוץ לבית (EN)
• H2403 — חַטָּאָה (chaṭṭâʼâh, khat-taw-aw'): או חַטָּאת (chaṭṭâʼth); מ־חָטָא (châṭâʼ) [H2398]; עֲבֵרָה (ולעיתים חַטָּאוּת שהיא הֶרְגֵּל קבוע), והעונש עליה, עילתה, קרבנה או כפרתה; וגם (בהוראה קונקרטית) חוֹטֵא (EN)
• H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין (EN)
• H4264 — מַחֲנֶה (machăneh, makh-an-eh'): מ־חָנָה (chânâh) [H2583]; מחנה (של נוסעים או של צבא); ומכאן צבא, בין כפשוטו (של אנשי צבא) ובין בהשאלה (של מחוללים, מלאכים, מקנה, ארבה, כוכבים; ואף של חצרות המקדש) (EN)
• H6499 — פַּר (par, par): או פָּר (pâr); מן פָּרַר (pârar) [H6565]; פר (ככל הנראה על שום פריצתו בכוח פראי, ואולי על שום היותו מפריס פרסה) (EN)
• H6951 — קָהָל (qâhâl, kaw-hawl'): מ־קָהַל (qâhal) [H6950]; קָהָל, התקהלות (בדרך כלל בהוראה מוחשית) (EN)
• H7223 — רִאשׁוֹן (riʼshôwn, ree-shone'): או רִאשֹׁן (riʼshôn); מן רִאשָׁה (riʼshâh) [H7221]; ראשון, במקום, בזמן או במעלה (כשם תואר או כשם עצם) (EN)
• H8313 — שָׂרַף (sâraph, saw-raf'): שורש ראשוני; לבעור (ובבניין הגורם: להצית, להעלות באש) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• חַטַּ֥את — ויקרא 16:15, ויקרא 16:21, דברי הימים ב 29:21-24, עזרא 8:35, הבשורה על פי מתי 20:28, האיגרת השנייה אל הקורינתים 5:21, האיגרת הראשונה אל טימותיוס 2:5-6
• וְשָׂרַ֣ף — ויקרא 4:11-12

הפניות הדדיות (10): שמות 29:14, ויקרא 4:24, ויקרא 6:4, ויקרא 6:18, ויקרא 8:17, ויקרא 9:11, ויקרא 16:27, במדבר 19:3, במדבר 19:5, הבשורה על פי מתי 27:32

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: התחברות והיבדלות
• Torrey’s: הכפרה על פי התורה; קרבנות; קרבנות; קרבן חטאת
• Nave's: בורות; תברואה