שופטים 2:5
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > שופטים > פרק 2 > פסוק 5
שופטים 2:5
| ← שופטים 2:4 | שופטים 2:5 (MT) | שופטים 2:6 → |
|---|---|---|
וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ אֶת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל כָּל בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃
|
וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁם הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּ שָׁ֖ם לַֽיהוָֽה׃
|
וַיְשַׁלַּ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת הָעָ֑ם וַיֵּלְכ֧וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ לָרֶ֥שֶׁת אֶת הָאָֽרֶץ׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
וַֽיִּקְרְא֛וּH7121 שֵֽׁםH8034 הַמָּק֥וֹםH4725 הַה֖וּאH1931 בֹּכִ֑יםH1066 וַיִּזְבְּחוּH2076 שָׁ֖םH8033 לַֽיהוָֽה׃H3068
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
וַיִּקְרְאוּ שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא בֹּכִים וַיִּזְבְּחוּ־שָׁם לַיהוָה׃ פ
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַֽ/יִּקְרְא֛וּ |
va/i.yik.re.'U | H7121 | HC/Vqw3mp | and/ they called |
שֵֽׁם |
shem- | H8034 | HNcmsc | (the) name of |
הַ/מָּק֥וֹם |
ha./ma.Kom | H4725 | HTd/Ncmsa | the/ place |
הַ/ה֖וּא |
ha./Hu' | H1931 | HTd/Pp3ms | (the)/ that |
בֹּכִ֑ים |
bo.Khim | H1066 | HNp | Bokim |
וַ/יִּזְבְּחוּ |
va/i.yiz.be.chu- | H2076 | HC/Vqw3mp | and/ they sacrificed |
שָׁ֖ם |
sham | H8033 | HD | there |
לַֽ/יהוָֽה |
la./Yah.weh | H3068 | HR/Np | to/ Yahweh |
הפניות שטרונג
- H1066 — בֹּכִים (Bôkîym, bo-keem'): בינוני פעיל ברבים של בָּכָה (bâkâh) [H1058]; (עם ה' הידיעה) הבוכים; בֹּכִים, מקום בארץ ישראל
- H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
- H2076 — זָבַח (zâbach, zaw-bakh'): שורש קדום; לשחוט בעל חיים (בדרך כלל לשם הקרבת קרבן)
- H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
- H4725 — מָקוֹם (mâqôwm, maw-kome'): או מָקֹם (mâqôm); גם (נקבה) מְקוֹמָה (mᵉqôwmâh); או מְקֹמָה (mᵉqômâh); מן קוּם (qûwm) [H6965]; בְּמַשְׁמָעוּת המדויקת: עמידה, כלומר נקודה; אך משמש בהרחבה לציון מקום (כללי או מסוים); וכן (בהשאלה) לציון מצב (של הגוף או של הנפש)
- H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
- H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
- H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- בֹּכִ֑ים — בראשית 35:8, יהושע 7:26
- וַיִּזְבְּחוּ — שופטים 6:24, שופטים 13:19, שמואל א 7:9
הפניות הדדיות (6): שופטים 2:1, מלכים ב 22:19, עזרא 3:13, עזרא 10:1, הבשורה על פי לוקאס 7:38, האיגרת השנייה אל הקורינתים 7:7
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין