• H1478 — גָּוַע (gâvaʻ, gaw-vah'): שורש ראשוני; לנשוף את נשמתו החוצה, כלומר (במשתמע) לגווע, למות (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2790 — חָרַשׁ (chârash, khaw-rash'): שורש ראשוני; לשרוט, כלומר (מכאן) לחרות, לחרוש; ומכאן (מתוך השימוש בכלים) לעצב ולייצר (מכל חומר שהוא); ובהשאלה — לזמום, לחרוש מזימה (במשמעות שלילית); ומכאן (מתוך רעיון הסתר) להחריש, לשתוק, להניח לנפשו; ומכאן (מכללא) להיות חירש (כנלווה לאילמות) (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית (EN)
• H5978 — עִמָּד (ʻimmâd, im-mawd'): צורה מוארכת של עִם (ʻim) [H5973]; יַחַד עִם (EN)
• H6258 — עַתָּה (ʻattâh, at-taw'): מן עֵת (ʻêth) [H6256]; בזמן הזה, עתה; בין כתואר הפועל, בין כמילת קישור ובין כמילת ריק (מילת חיזוק) (EN)
• H7378 — רִיב (rîyb, reeb): או רוּב (rûwb); שורש ראשוני; בעיקרו: להטיל, כלומר להיאבק; ברוב המקרים בהשאלה: להתקוטט, כלומר לנהל ריב (משפטי); (ומכאן במשמעות נגזרת) להגן (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• אַחֲרִ֣ישׁ — איוב 7:11, איוב 13:13, ירמיה 20:9
• יָרִ֣יב — איוב 19:5, איוב 33:5-7, איוב 33:32, ישעיה 50:7-8, האיגרת אל הרומאים 8:33

הפניות הדדיות (3): בראשית 30:1, איוב 20:2, איוב 32:20

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: היגיון; צדקנות עצמית