ירמיה 52:27

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 52 > פסוק 27

ירמיה 52:27


← ירמיה 52:26 ירמיה 52:27 (MT) ירמיה 52:28 →
וַיִּקַּ֣ח אוֹתָ֔ם נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב טַבָּחִ֑ים וַיֹּ֧לֶךְ אוֹתָ֛ם אֶל מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָֽתָה׃
וַיַּכֶּ֣ה אוֹתָם֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֧ל וַיְמִתֵ֛ם בְּרִבְלָ֖ה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיִּ֥גֶל יְהוּדָ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃
זֶ֣ה הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶגְלָ֖ה נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֑ר בִּשְׁנַת שֶׁ֕בַע יְהוּדִ֕ים שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְעֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּכֶּ֣הH5221 אוֹתָם֩H853 מֶ֨לֶךְH4428 בָּבֶ֧לH894 וַיְמִתֵ֛םH4191 בְּרִבְלָ֖הH7247 בְּאֶ֣רֶץH776 חֲמָ֑תH2574 וַיִּ֥גֶלH1540 יְהוּדָ֖הH3063 מֵעַ֥לH5921 אַדְמָתֽוֹ׃H127


המקור העברי

וַיַּכֶּה אֹותָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִתֵם בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתֹו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יַּכֶּ֣ה
va/i.ya.Keh H5221 HC/Vhw3ms and/ he struck down
אוֹתָ/ם֩
'o.Ta/m H853 HTo/Sp3mp (obj.)/ them
מֶ֨לֶךְ
Me.lekh H4428 HNcmsc (the) king of
בָּבֶ֧ל
ba.Vel H894 HNp Babylon
וַ/יְמִתֵ֛/ם
va/y.mi.Te/m H4191 HC/Vhw3ms/Sp3mp and/ he put to death/ them
בְּ/רִבְלָ֖ה
be./riv.Lah H7247 HR/Np at/ Riblah
בְּ/אֶ֣רֶץ
be./'E.retz H776 HR/Ncbsc in/ (the) land of
חֲמָ֑ת
cha.Mat H2574 HNp Hamath
וַ/יִּ֥גֶל
va/i.Yi.gel H1540 HC/Vqw3ms and/ it went into exile
יְהוּדָ֖ה
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
מֵ/עַ֥ל
me./'Al H5921 HR/R from/ on
אַדְמָתֽ/וֹ
'ad.ma.T/o H127 HNcfsc/Sp3ms land/ its
הפניות שטרונג
  • H127 — אֲדָמָה (ʼădâmâh, ad-aw-maw'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אדמה (על שום אדמומיותה הכללית)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H894 — בָּבֶל (Bâbel, baw-bel'): מ־בָּלַל (bâlal) [H1101]; בלבול; בבל (כלומר בבל), לרבות ארץ בבל והאימפריה הבבלית
  • H1540 — גָּלָה (gâlâh, gaw-law'): שורש ראשוני; לחשוף, לגלות ערווה (במיוחד במובן של חרפה); מכאן במשתמע, להגלות (שכן שבויים היו מופשטים בדרך כלל); ובהשאלה, לגלות
  • H2574 — חֲמָת (Chămâth, kham-awth'): מן אותו שורש כמו חוֹמָה (chôwmâh) [H2346]; מוקפת חומה; חֲמָת, מקום בסוריה
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H4191 — מוּת (mûwth, mooth): שורש קדום; למות (במובן מילולי או מושאל); בבניין הגורם, להמית
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5221 — נָכָה (nâkâh, naw-kaw'): שורש קדום; להכות (קלות או קשות, כפשוטו או בהשאלה)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H7247 — רִבְלָה (Riblâh, rib-law'): משורש בלתי משומש שמשמעותו להיות פורה; פוריה; רִבְלָה, מקום בסוריה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 52 › פסוק 27