כתבי הקודש > ירמיה > פרק 51 > פסוק 14

ירמיה 51:14

← ירמיה 51:13	ירמיה 51:14 (MT)	ירמיה 51:15 →
שכנתי עַל מַ֣יִם רַבִּ֔ים רַבַּ֖ת אֽוֹצָרֹ֑ת בָּ֥א קִצֵּ֖ךְ אַמַּ֥ת בִּצְעֵֽךְ׃	נִשְׁבַּ֛ע יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּנַפְשׁ֑וֹ כִּ֣י אִם מִלֵּאתִ֤יךְ אָדָם֙ כַּיֶּ֔לֶק וְעָנ֥וּ עָלַ֖יִךְ הֵידָֽד׃	עֹשֵׂ֥ה אֶ֙רֶץ֙ בְּכֹח֔וֹ מֵכִ֥ין תֵּבֵ֖ל בְּחָכְמָת֑וֹ וּבִתְבוּנָת֖וֹ נָטָ֥ה שָׁמָֽיִם׃

נוסח הפסוק

MT

נִשְׁבַּ֛ע^H7650 יְהוָ֥ה^H3068 צְבָא֖וֹת^H6635 בְּנַפְשׁ֑וֹ^H5315 כִּ֣י^H3588 אִם^H518 מִלֵּאתִ֤יךְ^H4390 אָדָם֙^H120 כַּיֶּ֔לֶק^H3218 וְעָנ֥וּ^H6030 עָלַ֖יִךְ^H5921 הֵידָֽד׃^H1959

המקור העברי

נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאֹות בְּנַפְשֹׁו כִּי אִם־מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
נִשְׁבַּ֛ע	nish.Ba'	H7650	HVNp3ms	he swears
יְהוָ֥ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
צְבָא֖וֹת	tze.va.'ot	H6635	HNcbpa	of hosts
בְּ/נַפְשׁ֑/וֹ	be./naf.Sh/o	H5315	HR/Ncbsc/Sp3ms	by/ self/ his
כִּ֣י	ki	H3588	HC	that
אִם	'im-	H518	HC	except
מִלֵּאתִ֤י/ךְ	mi.le.Ti/kh	H4390	HVpp1cs/Sp2fs	I will fill/ you
אָדָם֙	'a.Dam	H120	HNcmsa	person(s)
כַּ/יֶּ֔לֶק	ka/i.Ye.lek	H3218	HRd/Ncmsa	like (the)/ locust
וְ/עָנ֥וּ	ve./'a.Nu	H6030	HC/Vqq3cp	and/ they will sing
עָלַ֖יִ/ךְ	'a.La.yi/kh	H5921	HR/Sp2fs	to/ you
הֵידָֽד	hei.Dad	H1959	HNcmsa	a shout

הפניות שטרונג

H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
H1959 — הֵידָד (hêydâd, hay-dawd'): משורש שאינו בשימוש (שמשמעו לצעוק); תרועת הידד
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3218 — יֶלֶק (yeleq, yeh'-lek): מן שורש בלתי־משומש שמשמעו ללקק; זולל, טורף; ובמיוחד — הארבה הצעיר (ילק)
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H4390 — מָלֵא (mâlêʼ, maw-lay'): או מָלָא (mâlâʼ); (אסתר 7:5), שורש קדום; למלא או (בפועל עומד) להיות מלא ב־, בשימוש רחב (במובן מילולי ובמובן מושאל)
H5315 — נֶפֶשׁ (nephesh, neh'-fesh): מן נָפַשׁ (nâphash) [H5314]; בעיקרו, יצור נושם, כלומר בעל חיים בעל (ובמופשט) חיוניות; משמש בהיקף רחב מאוד במובן מילולי, מותאם או מושאל (גופני או נפשי)
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז
H6635 — צָבָא (tsâbâʼ, tsaw-baw'): או (בצורת נקבה) צְבָאָה (tsᵉbâʼâh); מן צָבָא (tsâbâʼ) [H6633]; המון של אנשים (או בהשאלה, של דברים), ובייחוד המאורגן למלחמה (צבא); מכאן, מסע מלחמה, כפשוטו או בהשאלה (ובמיוחד, תלאה וסבל, עבודת אלוהים)
H7650 — שָׁבַע (shâbaʻ, shaw-bah'): שורש קדום; כראוי, להיות שלם, אך משמש רק כשם שנגזר משֶׁבַע (shebaʻ) [H7651]; 'להשתבע', כלומר להישבע שבועה (כאילו על ידי חזרה על ההצהרה שבע פעמים)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

כרצח — שופטים 6:5, ירמיה 46:23, יואל 1:4-7, יואל 2:3-4, יואל 2:25, נחום 3:15-17
וְעָנ֥וּ — ירמיה 50:15
נִשְׁבַּ֛ע — ירמיה 49:13, עמוס 6:8, האיגרת אל העברים 6:13

הפניות הדדיות (4): בראשית 22:16, שמות 32:17, ירמיה 51:27, יחזקאל 21:27

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Torrey’s: צבאות
Nave's: שבועה; פרס

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 51 › פסוק 14

ירמיה 51:14

תוכן עניינים

ירמיה 51:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ירמיה 51:14

ירמיה 51:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש