ירמיה 41:7

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 41 > פסוק 7

ירמיה 41:7


← ירמיה 41:6 ירמיה 41:7 (MT) ירמיה 41:8 →
וַ֠יֵּצֵא יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן נְתַנְיָ֤ה לִקְרָאתָם֙ מִן הַמִּצְפָּ֔ה הֹלֵ֥ךְ הָלֹ֖ךְ וּבֹכֶ֑ה וַֽיְהִי֙ כִּפְגֹ֣שׁ אֹתָ֔ם וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם בֹּ֖אוּ אֶל גְּדַלְיָ֥הוּ בֶן אֲחִיקָֽם׃
וַיְהִ֕י כְּבוֹאָ֖ם אֶל תּ֣וֹךְ הָעִ֑יר וַיִּשְׁחָטֵ֞ם יִשְׁמָעֵ֤אל בֶּן נְתַנְיָה֙ אֶל תּ֣וֹךְ הַבּ֔וֹר ה֖וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר אִתּֽוֹ׃
וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֜ים נִמְצְאוּ בָ֗ם וַיֹּאמְר֤וּ אֶל יִשְׁמָעֵאל֙ אַל תְּמִתֵ֔נוּ כִּֽי יֶשׁ לָ֤נוּ מַטְמֹנִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חִטִּ֥ים וּשְׂעֹרִ֖ים וְשֶׁ֣מֶן וּדְבָ֑שׁ וַיֶּחְדַּ֕ל וְלֹ֥א הֱמִיתָ֖ם בְּת֥וֹךְ אֲחֵיהֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיְהִ֕יH1961 כְּבוֹאָ֖םH935 אֶלH413 תּ֣וֹךְH8432 הָעִ֑ירH5892 וַיִּשְׁחָטֵ֞םH7819 יִשְׁמָעֵ֤אלH3458 בֶּןH1121 נְתַנְיָה֙H5418 אֶלH413 תּ֣וֹךְH8432 הַבּ֔וֹרH953 ה֖וּאH1931 וְהָאֲנָשִׁ֥יםH376 אֲשֶׁרH834 אִתּֽוֹ׃H854


המקור העברי

וַיְהִי כְּבֹואָם אֶל־תֹּוךְ הָעִיר וַיִּשְׁחָטֵם יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָה אֶל־תֹּוךְ הַבֹּור הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־אִתֹּו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יְהִ֕י
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ it was
כְּ/בוֹאָ֖/ם
ke./vo.'A/m H935 HR/Vqc/Sp3mp when/ came/ they
אֶל
'el- H413 HR into
תּ֣וֹךְ
Tokh H8432 HNcmsc (the) middle of
הָ/עִ֑יר
ha./'Ir H5892 HTd/Ncfsa the/ city
וַ/יִּשְׁחָטֵ֞/ם
va/i.yish.cha.Te/m H7819 HC/Vqw3ms/Sp3mp and/ he slaughtered/ them
יִשְׁמָעֵ֤אל
yish.ma.'El H3458 HNp Ishmael
בֶּן
ben- H1121 HNcmsc (the) son of
נְתַנְיָה֙
ne.tan.Yah H5418 HNp Nethaniah
אֶל
'el- H413 HR into
תּ֣וֹךְ
Tokh H8432 HNcmsc (the) middle of
הַ/בּ֔וֹר
ha./Bor H953 HTd/Ncmsa the/ cistern
ה֖וּא
hu' H1931 HPp3ms he
וְ/הָ/אֲנָשִׁ֥ים
ve./ha./'a.na.Shim H376 HC/Td/Ncmpa and/ the/ men
אֲשֶׁר
'a.Sher- H834 HTr who
אִתּֽ/וֹ
'i.T/o H854 HR/Sp3ms (were) with/ him
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H854 — אֵת (ʼêth, ayth): כנראה מן אָנָה (ʼânâh) [H579]; בעצם, קרבה (משמש רק כמילת יחס או כתואר הפועל), על יד; ומכאן, באופן כללי, עם, על ידי, אצל, בקרב וכדומה
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H953 — בּוֹר (bôwr, bore): מ־בּוּר (bûwr) [H952] (במובן של בֹּאר (bôʼr) [H877]); בור, חלל חפור (ובייחוד כזה המשמש כבור מים או כבית כלא)
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3458 — יִשְׁמָעֵאל (Yishmâʻêʼl, yish-maw-ale'): מן שָׁמַע (shâmaʻ) [H8085] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; אלוהים ישמע; ישמעאל, שמו של בנו הבכור של אברהם, ושל חמישה ישראלים
  • H5418 — נְתַנְיָה (Nᵉthanyâh, neth-an-yaw'): או נְתַנְיָהוּ (Nᵉthanyâhûw); מן נָתַן (nâthan) [H5414] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; ניתן מאת יה; נְתַנְיָה, שמם של ארבעה ישראלים
  • H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
  • H7819 — שָׁחַט (shâchaṭ, shaw-khat'): שורש קדום; לשחוט (בקרבן או בטבח)
  • H8432 — תָּוֶךְ (tâvek, taw'-vek): משורש בלתי בשימוש שמשמעותו לנתק; חצייה לשניים, כלומר (במשתמע) האמצע
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 41 › פסוק 7