ירמיה 22:1

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 22 > פסוק 1

ירמיה 22:1


← ירמיה 21:14 ירמיה 22:1 (MT) ירמיה 22:2 →
וּפָקַדְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם כִּפְרִ֥י מַעַלְלֵיכֶ֖ם נְאֻם יְהוָ֑ה וְהִצַּ֤תִּי אֵשׁ֙ בְּיַעְרָ֔הּ וְאָכְלָ֖ה כָּל סְבִיבֶֽיהָ׃
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה רֵ֖ד בֵּֽית מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וְדִבַּרְתָּ֣ שָׁ֔ם אֶת הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃
וְאָֽמַרְתָּ֙ שְׁמַ֣ע דְּבַר יְהוָ֔ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה הַיֹּשֵׁ֖ב עַל כִּסֵּ֣א דָוִ֑ד אַתָּ֤ה וַעֲבָדֶ֙יךָ֙ וְעַמְּךָ֔ הַבָּאִ֖ים בַּשְּׁעָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃

נוסח הפסוק

MT

כֹּ֚הH3541 אָמַ֣רH559 יְהוָ֔הH3068 רֵ֖דH3381 בֵּֽיתH1004 מֶ֣לֶךְH4428 יְהוּדָ֑הH3063 וְדִבַּרְתָּ֣H1696 שָׁ֔םH8033 אֶתH853 הַדָּבָ֖רH1697 הַזֶּֽה׃H2088


המקור העברי

כֹּה אָמַר יְהוָה רֵד בֵּית־מֶלֶךְ יְהוּדָה וְדִבַּרְתָּ שָׁם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כֹּ֚ה
koh H3541 HD thus
אָמַ֣ר
'a.Mar H559 HVqp3ms he said
יְהוָ֔ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
רֵ֖ד
red H3381 HVqv2ms go down
בֵּֽית
beit- H1004 HNcmsc (the) house of
מֶ֣לֶךְ
Me.lekh H4428 HNcmsc (the) king of
יְהוּדָ֑ה
ye.hu.Dah H3063 HNp Judah
וְ/דִבַּרְתָּ֣
ve./di.bar.Ta H1696 HC/Vpq2ms and/ you will speak
שָׁ֔ם
Sham H8033 HD there
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הַ/דָּבָ֖ר
ha./da.Var H1697 HTd/Ncmsa the/ word
הַ/זֶּֽה
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה)
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3381 — יָרַד (yârad, yaw-rad'): שורש קדום; לָרֶדֶת (כמשמעו, ללכת מטה; או בדרך המקובלת אל אזור נמוך יותר, כגון החוף, גבול, האויב וכדומה; או בהשאלה, ליפול); ובבניין הגורם, להוריד (בכל השימושים שנמנו לעיל)
  • H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 22 › פסוק 1