כתבי הקודש > ישעיה > פרק 37 > פסוק 10

ישעיה 37:10

← ישעיה 37:9	ישעיה 37:10 (MT)	ישעיה 37:11 →
וַיִּשְׁמַ֗ע עַל תִּרְהָ֤קָה מֶֽלֶךְ כּוּשׁ֙ לֵאמֹ֔ר יָצָ֖א לְהִלָּחֵ֣ם אִתָּ֑ךְ וַיִּשְׁמַע֙ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֔ים אֶל חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹֽר׃	כֹּ֣ה תֹאמְר֗וּן אֶל חִזְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר אַל יַשִּֽׁאֲךָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בּוֹטֵ֥חַ בּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּתֵן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃	הִנֵּ֣ה׀ אַתָּ֣ה שָׁמַ֗עְתָּ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֜וּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר לְכָל הָאֲרָצ֖וֹת לְהַחֲרִימָ֑ם וְאַתָּ֖ה תִּנָּצֵֽל׃

נוסח הפסוק

MT

כֹּ֣ה^H3541 תֹאמְר֗וּן^H559 אֶל^H413 חִזְקִיָּ֤הוּ^H2396 מֶֽלֶךְ^H4428 יְהוּדָה֙^H3063 לֵאמֹ֔ר^H559 אַל^H408 יַשִּֽׁאֲךָ֣^H5377 אֱלֹהֶ֔יךָ^H430 אֲשֶׁ֥ר^H834 אַתָּ֛ה^H859 בּוֹטֵ֥חַ^H982 בּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר^H559 לֹ֤א^H3808 תִנָּתֵן֙^H5414 יְר֣וּשָׁלִַ֔ם^H3389 בְּיַ֖ד^H3027 מֶ֥לֶךְ^H4428 אַשּֽׁוּר׃^H804

המקור העברי

כֹּה תֹאמְרוּן אֶל־חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה לֵאמֹר אַל־יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּוטֵחַ בֹּו לֵאמֹר לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
כֹּ֣ה	koh	H3541	HD	thus
תֹאמְר֗וּ/ן	tom.Ru/n	H559	HVqi2mp/Sn	you will say/ !
אֶל	'el-	H413	HR	to
חִזְקִיָּ֤הוּ	chiz.ki.Ya.hu	H2396	HNp	Hezekiah
מֶֽלֶךְ	Me.lekh-	H4428	HNcmsc	(the) king of
יְהוּדָה֙	ye.hu.Dah	H3063	HNp	Judah
לֵ/אמֹ֔ר	le./Mor	H559	HR/Vqc	(to)/ saying
אַל	'al-	H408	HTn	may not
יַשִּֽׁאֲ/ךָ֣	ya.shi.'a./Kha	H5377	HVhj3ms/Sp2ms	he deceive/ you
אֱלֹהֶ֔י/ךָ	'e.lo.Hei./kha	H430	HNcmpc/Sp2ms	God/ your
אֲשֶׁ֥ר	'a.Sher	H834	HTr	whom
אַתָּ֛ה	'a.Tah	H859	HPp2ms	you
בּוֹטֵ֥חַ	bo.Te.ach	H982	HVqrmsa	(are) trusting
בּ֖/וֹ	b/o		HR/Sp3ms	in (the)/ him
לֵ/אמֹ֑ר	le./Mor	H559	HR/Vqc	(to)/ saying
לֹ֤א	lo'	H3808	HTn	not
תִנָּתֵן֙	ti.na.Ten	H5414	HVNi3fs	it will be given
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם	ye.Ru.sha.Lim	H3389	HNp	Jerusalem
בְּ/יַ֖ד	be./Yad	H3027	HR/Ncbsc	in/ (the) hand of
מֶ֥לֶךְ	Me.lekh	H4428	HNcmsc	(the) king of
אַשּֽׁוּר	'a.Shur	H804	HNp	Assyria

הפניות שטרונג

H408 — אַל (ʼal, al): מילת שלילה (קרובה ל־לֹא (lôʼ) [H3808]); אַל, לא (שלילה מסויגת, המשמשת להבעת מניעה או בקשה); פעם אחת (איוב 24:25) כשם עצם: אַיִן, לא־כלום
H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H804 — אַשּׁוּר (ʼAshshûwr, ash-shoor'): או אַשֻּׁר (ʼAshshur); כנראה מן אָשַׁר (ʼâshar) [H833] (במשמעות של הצלחה); אַשּׁוּר, בנו השני של שם; וכן צאצאיו והארץ שישבו בה (כלומר אשור), אזורה ואימפריית ה שלה
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
H982 — בָּטַח (bâṭach, baw-takh'): שורש קדום; ליתר דיוק, להסתתר למחסה (אך לא בחיפזון רב כל כך כמו חָסָה (châçâh) [H2620]); בהשאלה, לבטוח, להיות בטוח או סמוך ובטוח
H2396 — חִזְקִיָּה (Chizqîyâh, khiz-kee-yaw'): או חִזְקִיָּהוּ (Chizqîyâhûw); גם יְחִזְקִיָּה (Yᵉchizqîyâh); או יְחִזְקִיָּהוּ (Yᵉchizqîyâhûw); מ־חָזַק (châzaq) [H2388] ומ־יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה חיזק; חִזְקִיָּה, מלך יהודה, וכן שמם של שני ישראלים אחרים
H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
H5377 — נָשָׁא (nâshâʼ, naw-shaw'): שורש קדום; להתעות, כלומר (במישור השכלי) להשלות, או (במישור המוסרי) לפתות
H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

אל תהי ידנו בו — מלכים ב 18:5, מלכים ב 19:10-13, דברי הימים ב 32:7-8, דברי הימים ב 32:15-19, תהלים 22:9, ישעיה 36:4, ישעיה 36:15, ישעיה 36:20, הבשורה על פי מתי 27:43

הפניות הדדיות (15): דברים 32:27, מלכים א 20:2, מלכים ב 18:19, נחמיה 6:19, תהלים 14:6, תהלים 25:2, משלי 16:18, ישעיה 10:11, ישעיה 36:14, ישעיה 36:18, ישעיה 37:23, ישעיה 37:29, ישעיה 37:38, יחזקאל 35:13, מיכה 7:10

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: גידוף; אגרות; לִבְנָה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 37 › פסוק 10

ישעיה 37:10

תוכן עניינים

ישעיה 37:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ישעיה 37:10

ישעיה 37:10

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש