• H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף (EN)
• H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1290 — בֶּרֶךְ (berek, beh'-rek): מן בָרַךְ (bârak) [H1288]; בֶּרֶךְ, ברך (EN)
• H3130 — יוֹסֵף (Yôwçêph, yo-safe'): עתיד של יָסַף (yâçaph) [H3254]; יוסיף (או אולי פשוט בינוני פעיל: מוסיף); יוסף, שמם של שבעה ישראלים (EN)
• H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין (EN)
• H5973 — עִם (ʻim, eem): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; תואר פועל או מילת יחס: עִם (כלומר בְּצֵרוּף עִם), בשימושים מגוונים; ובמיוחד — בְּשָׁוֶה עִם; לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס (ואז בדרך כלל אינה באה לידי ביטוי באנגלית) (EN)
• H7812 — שָׁחָה (shâchâh, shaw-khaw'): שורש ראשוני; להשפיל, כלומר להשתטח ארצה (ובייחוד בבניין החוזר, כאות כבוד למלכות או לאלוהים) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו — בראשית 18:2, בראשית 19:1, בראשית 23:7, בראשית 33:3, בראשית 42:6, שמות 20:12, שמות 34:8, ויקרא 19:3, ויקרא 19:32, מלכים א 2:19, מלכים ב 4:37, משלי 31:28, האיגרת אל האפסים 6:1

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: ראש
• Nave's: ילדים; מנשה