בראשית 41:52

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > בראשית > פרק 41 > פסוק 52

בראשית 41:52


← בראשית 41:51 בראשית 41:52 (MT) בראשית 41:53 →
וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת כָּל עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל בֵּ֥ית אָבִֽי׃
וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי׃
וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

נוסח הפסוק

MT

וְאֵ֛תH853 שֵׁ֥םH8034 הַשֵּׁנִ֖יH8145 קָרָ֣אH7121 אֶפְרָ֑יִםH669 כִּֽיH3588 הִפְרַ֥נִיH6509 אֱלֹהִ֖יםH430 בְּאֶ֥רֶץH776 עָנְיִֽי׃H6040


המקור העברי

וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי־הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/אֵ֛ת
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
שֵׁ֥ם
shem H8034 HNcmsc (the) name of
הַ/שֵּׁנִ֖י
ha./she.Ni H8145 HTd/Aomsa the/ second
קָרָ֣א
ka.Ra' H7121 HVqp3ms he called
אֶפְרָ֑יִם
'ef.Ra.yim H669 HNp Ephraim
כִּֽי
ki- H3588 HC for
הִפְרַ֥/נִי
hif.Ra./ni H6509 HVhp3ms/Sp1cs he has made fruitful/ me
אֱלֹהִ֖ים
'E.lo.Him H430 HNcmpa God
בְּ/אֶ֥רֶץ
be./'E.retz H776 HR/Ncbsc in/ (the) land of
עָנְיִֽ/י
'a.ne.Y/i H6040 HNcmsc/Sp1cs affliction/ my
הפניות שטרונג
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H669 — אֶפְרַיִם (ʼEphrayim, ef-rah'-yim): צורת הזוגי של הצורה הזכרית של אֶפְרָת (ʼEphrâth) [H672]; פרי כפול; אפרים, בנו של יוסף; וכן השבט שיצא ממנו ונחלתו
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H6040 — עֳנִי (ʻŏnîy, on-ee'): מן עָנָה (ʻânâh) [H6031]; דיכוי, כלומר סבל ומצוקה
  • H6509 — פָּרָה (pârâh, paw-raw'): שורש ראשוני; לשאת פרי (כפשוטו או בהשאלה)
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8145 — שֵׁנִי (shênîy, shay-nee'): מ־שָׁנָה (shânâh) [H8138]; בעיקרו כפול, כלומר שני; וגם בתפקיד תואר הפועל: שנית, שוב
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › בראשית › פרק 41 › פסוק 52