יחזקאל 24:27

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 24 > פסוק 27

יחזקאל 24:27


← יחזקאל 24:26 יחזקאל 24:27 (MT) יחזקאל 25:1 →
בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יָב֥וֹא הַפָּלִ֖יט אֵלֶ֑יךָ לְהַשְׁמָע֖וּת אָזְנָֽיִם׃
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִפָּ֤תַח פִּ֙יךָ֙ אֶת הַפָּלִ֔יט וּתְדַבֵּ֕ר וְלֹ֥א תֵֽאָלֵ֖ם ע֑וֹד וְהָיִ֤יתָ לָהֶם֙ לְמוֹפֵ֔ת וְיָדְע֖וּ כִּֽי אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
וַיְהִ֥י דְבַר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

נוסח הפסוק

MT

בַּיּ֣וֹםH3117 הַה֗וּאH1931 יִפָּ֤תַחH6605 פִּ֙יךָ֙H6310 אֶתH853 הַפָּלִ֔יטH6412 וּתְדַבֵּ֕רH1696 וְלֹ֥אH3808 תֵֽאָלֵ֖םH481 ע֑וֹדH5750 וְהָיִ֤יתָH1961 לָהֶם֙ לְמוֹפֵ֔תH4159 וְיָדְע֖וּH3045 כִּֽיH3588 אֲנִ֥יH589 יְהוָֽה׃H3068


המקור העברי

בַּיֹּום הַהוּא יִפָּתַח פִּיךָ אֶת־הַפָּלִיט וּתְדַבֵּר וְלֹא תֵאָלֵם עֹוד וְהָיִיתָ לָהֶם לְמֹופֵת וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
בַּ/יּ֣וֹם
ba/i.Yom H3117 HRd/Ncmsa on the/ day
הַ/ה֗וּא
ha./Hu' H1931 HTd/Pp3ms (the)/ that
יִפָּ֤תַח
yi.Pa.tach H6605 HVNi3ms it will be opened
פִּ֨י/ךָ֙
pi./kha H6310 HNcmsc/Sp2ms mouth/ your
אֶת
'et- H853 HTo with
הַ/פָּלִ֔יט
ha./pa.Lit H6412 HTd/Ncmsa the/ escapee
וּ/תְדַבֵּ֕ר
u./te.da.Ber H1696 HC/Vpi2ms so/ you may speak
וְ/לֹ֥א
ve./Lo' H3808 HC/Tn and/ not
תֵֽאָלֵ֖ם
te.'a.Lem H481 HVNi2ms you will be dumb
ע֑וֹד
od H5750 HD again
וְ/הָיִ֤יתָ
ve./ha.Yi.ta H1961 HC/Vqq2ms and/ you will become
לָ/הֶם֙
la./Hem HR/Sp3mp for/ them
לְ/מוֹפֵ֔ת
le./mo.Fet H4159 HR/Ncmsa (into)/ a sign
וְ/יָדְע֖וּ
ve./ya.de.'U H3045 HC/Vqq3cp and/ they will know
כִּֽי
ki- H3588 HC that
אֲנִ֥י
'a.Ni H589 HPp1cs I
יְהוָֽה
Yah.weh H3068 HNp (am) Yahweh
הפניות שטרונג
  • H481 — אָלַם (ʼâlam, aw-lam'): שורש ראשוני; לקשור חזק; ומכאן (ביחס לפה) להיאלם, להיות כבד לשון
  • H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4159 — מוֹפֵת (môwphêth, mo-faith'): או מֹפֵת (môphêth); מן יָפָה (yâphâh) [H3302] במשמעות של בולטות; מופת; ומכאן, אות או סימן מבשר
  • H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד
  • H6310 — פֶּה (peh, peh): מן פָּאָה (pâʼâh) [H6284]; הפה (ככלי הנשיפה), בין כפשוטו ובין בהשאלה (ובייחוד לשון דיבור); ובמובן מיוחד: פֶּה של חרב (להב), חלק או צד; ובתפקיד תואר הפועל (עם מילת יחס) — לפי, כפי
  • H6412 — פָּלִיט (pâlîyṭ, paw-leet'): או פָּלֵיט (pâlêyṭ); או פָּלֵט (pâlêṭ); מן פָּלַט (pâlaṭ) [H6403]; פָּלִיט, נמלט
  • H6605 — פָּתַח (pâthach, paw-thakh'): שורש ראשוני; לפתוח לרווחה (כפשוטו או בהשאלה); ובמיוחד: להתיר, להתחיל, לחרוש, לפתח (לחרות)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 24 › פסוק 27