• H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות) (EN)
• H428 — אֵלֶּה (ʼêl-leh, ale'-leh): מורחב מ־אֵל (ʼêl) [H411]; אלה או אותם (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H1471 — גּוֹי (gôwy, go'-ee): לעתים רחוקות (מקוצר) גֹּי (gôy); כנראה מאותו שורש כמו גֵּוָה (gêvâh) [H1465] (במובן של הצטברות); אומה נוכרייה; ומכאן, גוי; וכן (בהשאלה) עדר של בעלי חיים, או נחיל של ארבה (EN)
• H1544 — גִּלּוּל (gillûwl, ghil-lool'): או (מקוצר) גִּלֻּל (gillul); מן גָּלַל (gâlal) [H1556]; בפשטות, גזיר עץ (בהיותו עגול); מכאן במשתמע, אליל (EN)
• H2181 — זָנָה (zânâh, zaw-naw'): שורש קדום (מוזן היטב ולכן מופקר); לנאוף (בדרך כלל אמור באישה, ולעיתים רחוקות יותר במשמעות של זנות סתם, ולעיתים נדירות באונס בעל כורחה); ובהשאלה, לעבוד עבודה זרה (שכן עם ישראל נחשב כבת זוגו של יהוה) (EN)
• H2930 — טָמֵא (ṭâmêʼ, taw-may'): שורש קדום; להיות טמא, במיוחד במובן פולחני או מוסרי (מזוהם) (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• נִטְמֵ֖את — יחזקאל 23:7, יחזקאל 23:17
• בִּזְנוֹתֵךְ֙ — תהלים 106:35-38, ירמיה 2:18-20, ירמיה 16:11-12, ירמיה 22:8-9, יחזקאל 6:9, יחזקאל 23:12-21

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: אשור
• Nave's: עבודת אלילים; ישראל, נבואות עליה