• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H676 — אֶצְבַּע (ʼetsbaʻ, ets-bah'): מן הזהה ל־צֶבַע (tsebaʻ) [H6648] (במשמעות של אחיזה); דבר שאוחזים בו, כלומר אצבע; ובדרך היקש, אצבע רגל (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2388 — חָזַק (châzaq, khaw-zak'): שורש קדום; לאחוז ב־; ומכאן: לתפוס, להיות חזק (בהשאלה: להיות אמיץ; בבניין הגורם: לחזק, לרפא, לעזור, לתקן, לבצר), להיות עיקש; לקשור, לרסן, לכבוש (EN)
• H2748 — חַרְטֹם (charṭôm, khar-tome'): מן אותה מילה כמו חֶרֶט (chereṭ) [H2747]; חרטום, הוגה וחוזה בכוכבים (על שום שהיה משרטט קווים או מעגלים של כשפים) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים (EN)
• H3820 — לֵב (lêb, labe): צורה של לֵבָב (lêbâb) [H3824]; הלב; משמש גם (בהשאלה) במובן רחב מאוד לציון הרגשות, הרצון ואף השכל; וכן מרכזו של כל דבר (EN)
• H6547 — פַּרְעֹה (Parʻôh, par-o'): ממקור מצרי; פַּרְעֹה, תואר כללי למלכי מצרים (EN)
• H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• פַּרְעֹה֙ — שמות 8:11
• זֶה הוּא — שמואל א 6:3, שמואל א 6:9, תהלים 8:4, דניאל 2:10-11, דניאל 2:19, הבשורה על פי מתי 12:28, הבשורה על פי לוקאס 11:20, הבשורה על פי יוחנן 11:47, מעשי השליחים 4:16

הפניות הדדיות (16): בראשית 41:8, בראשית 41:24, שמות 7:12, שמות 9:3, שמות 9:11, שמות 31:18, תהלים 109:27, ישעיה 47:12, יחזקאל 39:21, דניאל 1:20, עמוס 4:10, מיכה 3:7, הבשורה על פי יוחנן 10:21, מעשי השליחים 8:9, האיגרת השנייה אל טימותיוס 3:9, חזון יוחנן 13:13

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: אצבע אלוהים; כישוף
• Torrey’s: נסים; גבורתו של אלוהים
• Nave's: ייסורים וצרות; מרי באלוהים; כינים; מגפה; כוח