• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H4229 — מָחָה (mâchâh, maw-khaw'): שורש קדום; בעיקרו, למשוח או לשפשף; מכאן, למחוק; וגם להחליק (כאילו בשמן), כלומר לשמן או להשמין; וגם לנגוע, כלומר להגיע עד (EN)
• H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית (EN)
• H4872 — מֹשֶׁה (Môsheh, mo-sheh'): מן מָשָׁה (mâshâh) [H4871]; הוצאה (מן המים), דהיינו ניצל; מֹשֶׁה, נותן התורה של ישראל (EN)
• H5612 — סֵפֶר (çêpher, say'-fer): או (נקבה) סִפְרָה (çiphrâh); (תהילים 56:8 (אֲבֵדָה (ʼăbêdâh) [H9])), מן סָפַר (çâphar) [H5608]; בדיוק: כתיבה (האומנות או מסמך); ומכאן: ספר (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• מִסִּפְרִֽי — תהלים 109:13-14, חזון יוחנן 13:8, חזון יוחנן 20:12
• חָֽטָא — ויקרא 23:30, תהלים 69:29, יחזקאל 18:4

הפניות הדדיות (12): בראשית 7:4, דברים 9:14, דברים 10:10, דברים 29:19, מלכים ב 14:27, דברי הימים א 21:17, ישעיה 4:3, יחזקאל 13:9, דניאל 12:1, האיגרת השנייה אל טימותיוס 4:3, חזון יוחנן 3:5, חזון יוחנן 22:19

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: ספרי אלוהים; כל אשר
• Torrey’s: הכפרה על פי התורה; ספרים; עגל הזהב
• Nave's: ספר; תפילת שתדלנות; ישראל; חטא; רשעים