קהלת 4:10

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > קהלת > פרק 4 > פסוק 10

קהלת 4:10


← קהלת 4:9 קהלת 4:10 (MT) קהלת 4:11 →
טוֹבִ֥ים הַשְּׁנַ֖יִם מִן הָאֶחָ֑ד אֲשֶׁ֧ר יֵשׁ לָהֶ֛ם שָׂכָ֥ר ט֖וֹב בַּעֲמָלָֽם׃
כִּ֣י אִם יִפֹּ֔לוּ הָאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת חֲבֵר֑וֹ וְאִ֣יל֗וֹ הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפּ֔וֹל וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַהֲקִימֽוֹ׃
גַּ֛ם אִם יִשְׁכְּב֥וּ שְׁנַ֖יִם וְחַ֣ם לָהֶ֑ם וּלְאֶחָ֖ד אֵ֥יךְ יֵחָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

כִּ֣יH3588 אִםH518 יִפֹּ֔לוּH5307 הָאֶחָ֖דH259 יָקִ֣יםH6965 אֶתH853 חֲבֵר֑וֹH2270 וְאִ֣יל֗וֹH337 הָֽאֶחָד֙H259 שֶׁיִּפּ֔וֹלH5307 וְאֵ֥יןH369 שֵׁנִ֖יH8145 לַהֲקִימֽוֹ׃H6965


המקור העברי

כִּי אִם־יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת־חֲבֵרֹו וְאִילֹו הָאֶחָד שֶׁיִּפֹּול וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימֹו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
כִּ֣י
ki H3588 HC that
אִם
'im- H518 HC except
יִפֹּ֔לוּ
yi.Po.lu H5307 HVqi3mp they will fall down
הָ/אֶחָ֖ד
ha./'e.Chad H259 HTd/Acmsa the/ one
יָקִ֣ים
ya.Kim H6965 HVhi3ms he will raise
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
חֲבֵר֑/וֹ
cha.ve.R/o H2270 HNcmsc/Sp3ms companion/ his
וְ/אִ֣י/ל֗/וֹ
ve./'I./L/o H337 HC/Tj/R/Sp3ms and/ woe! to/ (the)/ him
הָֽ/אֶחָד֙
ha./'e.Chad H259 HTd/Acmsa the/ one
שֶׁ/יִּפּ֔וֹל
shei./yi.Pol H5307 HTr/Vqi3ms who/ (he) will fall down
וְ/אֵ֥ין
ve./'Ein H369 HC/Tn and/ there not
שֵׁנִ֖י
she.Ni H8145 HAomsa (is) a second (person)
לַ/הֲקִימֽ/וֹ
la./ha.ki.M/o H6965 HR/Vhc/Sp3ms to/ raise/ him
הפניות שטרונג
  • H259 — אֶחָד (ʼechâd, ekh-awd'): מספר מ־אָחַד (ʼâchad) [H258]; בעיקרו, מאוחד, כלומר אחד; או (כמספר סודר) ראשון
  • H337 — אִי (ʼîy, ee): קיצור של אוֹי (ʼôwy) [H188]; אוי!
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H2270 — חָבֵר (châbêr, khaw-bare'): מן חָבַר (châbar) [H2266]; חָבֵר, שותף
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H5307 — נָפַל (nâphal, naw-fal'): שורש ראשוני; ליפול, במגוון רחב מאוד של שימושים (בבניין עומד או גורם, כפשוטו או בהשאלה)
  • H6965 — קוּם (qûwm, koom): שורש קדום; לקום (בשימושים שונים: מילולי, מושאל, מוגבר וגורם)
  • H8145 — שֵׁנִי (shênîy, shay-nee'): מ־שָׁנָה (shânâh) [H8138]; בעיקרו כפול, כלומר שני; וגם בתפקיד תואר הפועל: שנית, שוב
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › קהלת › פרק 4 › פסוק 10