שמואל א 1:27

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 1 > פסוק 27

שמואל א 1:27


← שמואל א 1:26 שמואל א 1:27 (MT) שמואל א 1:28 →
וַתֹּ֙אמֶר֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י חֵ֥י נַפְשְׁךָ֖ אֲדֹנִ֑י אֲנִ֣י הָאִשָּׁ֗ה הַנִּצֶּ֤בֶת עִמְּכָה֙ בָּזֶ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל אֶל יְהוָֽה׃
אֶל הַנַּ֥עַר הַזֶּ֖ה הִתְפַּלָּ֑לְתִּי וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֥ה לִי֙ אֶת שְׁאֵ֣לָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתִּי מֵעִמּֽוֹ׃
וְגַ֣ם אָנֹכִ֗י הִשְׁאִלְתִּ֙הוּ֙ לַֽיהוָ֔ה כָּל הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֔ה ה֥וּא שָׁא֖וּל לַֽיהוָ֑ה וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁ֖ם לַיהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

אֶלH413 הַנַּ֥עַרH5288 הַזֶּ֖הH2088 הִתְפַּלָּ֑לְתִּיH6419 וַיִּתֵּ֨ןH5414 יְהוָ֥הH3068 לִי֙ אֶתH853 שְׁאֵ֣לָתִ֔יH7596 אֲשֶׁ֥רH834 שָׁאַ֖לְתִּיH7592 מֵעִמּֽוֹ׃H5973


המקור העברי

אֶל־הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת־שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמֹּו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
אֶל
'el- H413 HR concerning
הַ/נַּ֥עַר
ha./Na.'ar H5288 HTd/Ncmsa the/ lad
הַ/זֶּ֖ה
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
הִתְפַּלָּ֑לְתִּי
hit.pa.Lal.ti H6419 HVtp1cs I prayed
וַ/יִּתֵּ֨ן
va/i.yi.Ten H5414 HC/Vqw3ms and/ he has granted
יְהוָ֥ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
לִ/י֙
l/i HR/Sp1cs to (the)/ me
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
שְׁאֵ֣לָתִ֔/י
she.'E.la.T/i H7596 HNcfsc/Sp1cs petition/ my
אֲשֶׁ֥ר
'a.Sher H834 HTr which
שָׁאַ֖לְתִּי
sha.'Al.ti H7592 HVqp1cs I asked
מֵ/עִמּֽ/וֹ
me./'i.M/o H5973 HR/R/Sp3ms from/ with (the)/ him
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה)
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5973 — עִם (ʻim, eem): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; תואר פועל או מילת יחס: עִם (כלומר בְּצֵרוּף עִם), בשימושים מגוונים; ובמיוחד — בְּשָׁוֶה עִם; לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס (ואז בדרך כלל אינה באה לידי ביטוי באנגלית)
  • H6419 — פָּלַל (pâlal, paw-lal'): שורש ראשוני; לשפוט (בסמכות רשמית או בשיקול הדעת); ובהרחבה, להשתדל בעד אחר, להתפלל
  • H7592 — שָׁאַל (shâʼal, shaw-al'): או שָׁאֵל (shâʼêl); שורש קדום; לשאול, לדרוש בדבר; ומכאן, לבקש; ובהרחבה, לתבוע
  • H7596 — שְׁאֵלָה (shᵉʼêlâh, sheh-ay-law'): או שֵׁלָה (shêlâh); (שמואל א׳ א׳ 17), מן שָׁאַל (shâʼal) [H7592]; בקשה; ומכאן, הלוואה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 1 › פסוק 27