מלכים א 22:16

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 22 > פסוק 16

מלכים א 22:16


← מלכים א 22:15 מלכים א 22:16 (MT) מלכים א 22:17 →
וַיָּבוֹא֮ אֶל הַמֶּלֶךְ֒ וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֵלָ֗יו מִיכָ֙יְהוּ֙ הֲנֵלֵ֞ךְ אֶל רָמֹ֥ת גִּלְעָ֛ד לַמִּלְחָמָ֖ה אִם נֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ עֲלֵ֣ה וְהַצְלַ֔ח וְנָתַ֥ן יְהוָ֖ה בְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הַמֶּ֔לֶךְ עַד כַּמֶּ֥ה פְעָמִ֖ים אֲנִ֣י מַשְׁבִּעֶ֑ךָ אֲ֠שֶׁר לֹֽא תְדַבֵּ֥ר אֵלַ֛י רַק אֱמֶ֖ת בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃
וַיֹּ֗אמֶר רָאִ֤יתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל֙ נְפֹצִ֣ים אֶל הֶהָרִ֔ים כַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין לָהֶ֖ם רֹעֶ֑ה וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ לֹֽא אֲדֹנִ֣ים לָאֵ֔לֶּה יָשׁ֥וּבוּ אִישׁ לְבֵית֖וֹ בְּשָׁלֽוֹם׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֤אמֶרH559 אֵלָיו֙H413 הַמֶּ֔לֶךְH4428 עַדH5704 כַּמֶּ֥הH4100 פְעָמִ֖יםH6471 אֲנִ֣יH589 מַשְׁבִּעֶ֑ךָH7650 אֲ֠שֶׁרH834 לֹֽאH3808 תְדַבֵּ֥רH1696 אֵלַ֛יH413 רַקH7535 אֱמֶ֖תH571 בְּשֵׁ֥םH8034 יְהוָֽה׃H3068


המקור העברי

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ עַד־כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּעֶךָ אֲשֶׁר לֹא־תְדַבֵּר אֵלַי רַק־אֱמֶת בְּשֵׁם יְהוָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֤אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
אֵלָי/ו֙
'e.La/v H413 HR/Sp3ms to/ him
הַ/מֶּ֔לֶךְ
ha./Me.lekh H4428 HTd/Ncmsa the/ king
עַד
'ad- H5704 HR until
כַּ/מֶּ֥ה
ka./Meh H4100 HR/Ti how/ many?
פְעָמִ֖ים
fe.'a.Mim H6471 HNcfpa times
אֲנִ֣י
'a.Ni H589 HPp1cs (will) I
מַשְׁבִּעֶ֑/ךָ
mash.bi.'E./kha H7650 HVhrmsc/Sp2ms make swear/ you
אֲ֠שֶׁר
'a.Sher H834 HTr that
לֹֽא
lo'- H3808 HTn not
תְדַבֵּ֥ר
te.da.Ber H1696 HVpi2ms you must speak
אֵלַ֛/י
'e.La/i H413 HR/Sp1cs to/ me
רַק
rak- H7535 HTa only
אֱמֶ֖ת
'e.Met H571 HNcfsa truth
בְּ/שֵׁ֥ם
be./Shem H8034 HR/Ncmsc in/ (the) name of
יְהוָֽה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H571 — אֶמֶת (ʼemeth, eh'-meth): מקוצר מן אָמַן (ʼâman) [H539]; יציבות; (בהשאלה) ודאות, אמת, מהימנות
  • H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם)
  • H6471 — פַּעַם (paʻam, pah'-am): או (נקבה) פַּעֲמָה (paʻămâh); מן פָּעַם (pâʻam) [H6470]; מכה, במובן מילולי או מושאל (בשימושים שונים, כמפורט להלן)
  • H7535 — רַק (raq, rak): זהה ל־רַק (raq) [H7534] כשם עצם; בעיקרו: רזון, כלומר (בהשאלה) הגבלה; משמש רק כתואר פועל: רק, אך ורק, או כמילת חיבור: אף כי, אף על פי ש־
  • H7650 — שָׁבַע (shâbaʻ, shaw-bah'): שורש קדום; כראוי, להיות שלם, אך משמש רק כשם שנגזר משֶׁבַע (shebaʻ) [H7651]; 'להשתבע', כלומר להישבע שבועה (כאילו על ידי חזרה על ההצהרה שבע פעמים)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 22 › פסוק 16