מלכים א 16:13

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 16 > פסוק 13

מלכים א 16:13


← מלכים א 16:12 מלכים א 16:13 (MT) מלכים א 16:14 →
וַיַּשְׁמֵ֣ד זִמְרִ֔י אֵ֖ת כָּל בֵּ֣ית בַּעְשָׁ֑א כִּדְבַ֤ר יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר אֶל בַּעְשָׁ֔א בְּיַ֖ד יֵה֥וּא הַנָּבִֽיא׃
אֶ֚ל כָּל חַטֹּ֣אות בַּעְשָׁ֔א וְחַטֹּ֖אות אֵלָ֣ה בְנ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר חָטְא֗וּ וַאֲשֶׁ֤ר הֶחֱטִ֙יאוּ֙ אֶת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַכְעִ֗יס אֶת יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּהַבְלֵיהֶֽם׃
וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י אֵלָ֖ה וְכָל אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֽוֹא הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

נוסח הפסוק

MT

אֶ֚לH413 כָּלH3605 חַטֹּ֣אותH2403 בַּעְשָׁ֔אH1201 וְחַטֹּ֖אותH2403 אֵלָ֣הH425 בְנ֑וֹH1121 אֲשֶׁ֣רH834 חָטְא֗וּH2398 וַאֲשֶׁ֤רH834 הֶחֱטִ֙יאוּ֙H2398 אֶתH853 יִשְׂרָאֵ֔לH3478 לְהַכְעִ֗יסH3707 אֶתH853 יְהוָ֛הH3068 אֱלֹהֵ֥יH430 יִשְׂרָאֵ֖לH3478 בְּהַבְלֵיהֶֽם׃H1892


המקור העברי

אֶל כָּל־חַטֹּאות בַּעְשָׁא וְחַטֹּאות אֵלָה בְנֹו אֲשֶׁר חָטְאוּ וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיאוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַבְלֵיהֶם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
אֶ֚ל
'el H413 HR because of
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
חַטֹּ֣אות
cha.Tot H2403 HNcfpc (the) sins of
בַּעְשָׁ֔א
ba'.Sha' H1201 HNp Baasha
וְ/חַטֹּ֖אות
ve./cha.Tot H2403 HC/Ncfpc and/ (the) sins of
אֵלָ֣ה
'e.Lah H425 HNp Elah
בְנ֑/וֹ
ve.N/o H1121 HNcmsc/Sp3ms son/ his
אֲשֶׁ֣ר
'a.Sher H834 HTr which
חָטְא֗וּ
cha.te.'U H2398 HVqp3cp they sinned
וַ/אֲשֶׁ֤ר
va./'a.Sher H834 HC/Tr and/ which
הֶחֱטִ֨יאוּ֙
he.che.Ti.'u H2398 HVhp3cp they caused to sin
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
יִשְׂרָאֵ֔ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
לְ/הַכְעִ֗יס
le./hakh.'Is H3707 HR/Vhc to/ provoke to anger
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
יְהוָ֛ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
אֱלֹהֵ֥י
'e.lo.Hei H430 HNcmpc (the) God of
יִשְׂרָאֵ֖ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
בְּ/הַבְלֵי/הֶֽם
be./hav.lei./Hem H1892 HR/Ncmpc/Sp3mp with/ vanities/ their
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H425 — אֵלָה (ʼÊlâh, ay-law'): הזהה ל־אֵלָה (ʼêlâh) [H424]; אֵלָה, שמו של אדומי, של ארבעה ישראלים, וכן שם של מקום בארץ ישראל
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1201 — בַּעְשָׁא (Baʻshâʼ, bah-shaw'): משורש בלתי־משומש שמשמעו להסריח; פוגענות; בַּעְשָׁא, מלך ישראל
  • H1892 — הֶבֶל (hebel, heh'bel): או (לעיתים נדירות במוחלט) הֲבֵל (hăbêl); מן הָבַל (hâbal) [H1891]; ריקנות או הבל; ובהשאלה, דבר חולף ובלתי מספק; משמש לעיתים קרובות כתואר פועל
  • H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע
  • H2403 — חַטָּאָה (chaṭṭâʼâh, khat-taw-aw'): או חַטָּאת (chaṭṭâʼth); מ־חָטָא (châṭâʼ) [H2398]; עֲבֵרָה (ולעיתים חַטָּאוּת שהיא הֶרְגֵּל קבוע), והעונש עליה, עילתה, קרבנה או כפרתה; וגם (בהוראה קונקרטית) חוֹטֵא
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3707 — כַּעַס (kaʻaç, kaw-as'): שורש קדום; להצר, להכעיס; ובמשתמע: לגרום עצב, לזעום, להתמלא זעם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 16 › פסוק 13