מלכים א 1:11

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > מלכים א > פרק 1 > פסוק 11

מלכים א 1:11


← מלכים א 1:10 מלכים א 1:11 (MT) מלכים א 1:12 →
וְֽאֶת נָתָן֩ הַנָּבִ֨יא וּבְנָיָ֜הוּ וְאֶת הַגִּבּוֹרִ֛ים וְאֶת שְׁלֹמֹ֥ה אָחִ֖יו לֹ֥א קָרָֽא׃
וַיֹּ֣אמֶר נָתָ֗ן אֶל בַּת שֶׁ֤בַע אֵם שְׁלֹמֹה֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֣וֹא שָׁמַ֔עַתְּ כִּ֥י מָלַ֖ךְ אֲדֹנִיָּ֣הוּ בֶן חַגִּ֑ית וַאֲדֹנֵ֥ינוּ דָוִ֖ד לֹ֥א יָדָֽע׃
וְעַתָּ֕ה לְכִ֛י אִיעָצֵ֥ךְ נָ֖א עֵצָ֑ה וּמַלְּטִי֙ אֶת נַפְשֵׁ֔ךְ וְאֶת נֶ֥פֶשׁ בְּנֵ֖ךְ שְׁלֹמֹֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֣אמֶרH559 נָתָ֗ןH5416 אֶלH413 בַּתH1339 שֶׁ֤בַעH1339 אֵםH517 שְׁלֹמֹה֙H8010 לֵאמֹ֔רH559 הֲל֣וֹאH3808 שָׁמַ֔עַתְּH8085 כִּ֥יH3588 מָלַ֖ךְH4427 אֲדֹנִיָּ֣הוּH138 בֶןH1121 חַגִּ֑יתH2294 וַאֲדֹנֵ֥ינוּH113 דָוִ֖דH1732 לֹ֥אH3808 יָדָֽע׃H3045


המקור העברי

וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל־בַּת־שֶׁבַע אֵם־שְׁלֹמֹה לֵאמֹר הֲלֹוא שָׁמַעַתְּ כִּי מָלַךְ אֲדֹנִיָּהוּ בֶן־חַגִּית וַאֲדֹנֵינוּ דָוִד לֹא יָדָע׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יֹּ֣אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
נָתָ֗ן
na.Tan H5416 HNp Nathan
אֶל
'el- H413 HR to
בַּת־שֶׁ֤בַע
bat-She.va' H1339 HNp Bath-sheba
אֵם
'em- H517 HNcfsc (the) mother of
שְׁלֹמֹה֙
she.lo.Moh H8010 HNp Solomon
לֵ/אמֹ֔ר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
הֲ/ל֣וֹא
ha./Lo' H3808 HTi/Tn ¿/ not
שָׁמַ֔עַתְּ
sha.Ma.'at H8085 HVqp2fs have you heard
כִּ֥י
ki H3588 HC that
מָלַ֖ךְ
ma.Lakh H4427 HVqp3ms he has become king
אֲדֹנִיָּ֣הוּ
'a.do.ni.Ya.hu H138 HNp Adonijah
בֶן
ven- H1121 HNcmsc (the) son of
חַגִּ֑ית
cha.Git H2294 HNp Haggith
וַ/אֲדֹנֵ֥י/נוּ
va./'a.do.Nei./nu H113 HC/Ncmpc/Sp1cp and/ lord(s)/ our
דָוִ֖ד
da.Vid H1732 HNp David
לֹ֥א
lo' H3808 HTn not
יָדָֽע
ya.Da' H3045 HVqp3ms he knows
הפניות שטרונג
  • H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי)
  • H138 — אֲדֹנִיָּה (ʼĂdônîyâh, ad-o-nee-yaw'): במקור (בצורה מוארכת) אֲדֹנִיָּהוּ (ʼĂdônîyâhûw); מן אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; אדון (כלומר עובד) של יה; אֲדֹנִיָּה, שמם של שלושה ישראלים
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H517 — אֵם (ʼêm, ame): מילה ראשונית; אֵם (בהיותה הקשר המלכד את המשפחה); במובן רחב (הן כפשוטו והן בהשאלה (כמו אָב))
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1339 — בַּת־שֶׁבַע (Bath-Shebaʻ, bath-sheh'-bah): מן בַּת (bath) [H1323] ומן שֶׁבַע (shebaʻ) [H7651] (במשמעות של שָׁבַע (shâbaʻ) [H7650]); בת של שבועה; בת־שבע, אמו של שלמה
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H2294 — חַגִּית (Chaggîyth, khag-gheeth'): צורת הנקבה של חַגִּי (Chaggîy) [H2291]; חגיגית; חַגִּית, אחת מנשי דוד
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4427 — מָלַךְ (mâlak, maw-lak'): שורש קדום; למלוך; בהוראה התחילית: לעלות על כס המלכות; בבניין הגורם: להמליך; ומכאן (במשתמע) להיוועץ
  • H5416 — נָתָן (Nâthân, naw-thawn'): מן נָתַן (nâthan) [H5414]; ניתן; נָתָן, שמם של חמישה ישראלים
  • H8010 — שְׁלֹמֹה (Shᵉlômôh, shel-o-mo'): מן שָׁלוֹם (shâlôwm) [H7965]; שלו; שלמה, יורשו של דוד
  • H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › מלכים א › פרק 1 › פסוק 11