כתבי הקודש > זכריה > פרק 4 > פסוק 11

זכריה 4:11

← זכריה 4:10	זכריה 4:11 (MT)	זכריה 4:12 →
כִּ֣י מִ֣י בַז֮ לְי֣וֹם קְטַנּוֹת֒ וְשָׂמְח֗וּ וְרָא֞וּ אֶת הָאֶ֧בֶן הַבְּדִ֛יל בְּיַ֥ד זְרֻבָּבֶ֖ל שִׁבְעָה אֵ֑לֶּה עֵינֵ֣י יְהוָ֔ה הֵ֥מָּה מְשׁוֹטְטִ֖ים בְּכָל הָאָֽרֶץ׃	וָאַ֖עַן וָאֹמַ֣ר אֵלָ֑יו מַה שְּׁנֵ֤י הַזֵּיתִים֙ הָאֵ֔לֶה עַל יְמִ֥ין הַמְּנוֹרָ֖ה וְעַל שְׂמֹאולָֽהּ׃	וָאַ֣עַן שֵׁנִ֔ית וָאֹמַ֖ר אֵלָ֑יו מַה שְׁתֵּ֞י שִׁבֲּלֵ֣י הַזֵּיתִ֗ים אֲשֶׁר֙ בְּיַ֗ד שְׁנֵי֙ צַנְתְּר֣וֹת הַזָּהָ֔ב הַֽמְרִיקִ֥ים מֵעֲלֵיהֶ֖ם הַזָּהָֽב׃

נוסח הפסוק

MT

וָאַ֖עַן^H6030 וָאֹמַ֣ר^H559 אֵלָ֑יו^H413 מַה^H4100 שְּׁנֵ֤י^H8147 הַזֵּיתִים֙^H2132 הָאֵ֔לֶה^H428 עַל^H5921 יְמִ֥ין^H3225 הַמְּנוֹרָ֖ה^H4501 וְעַל^H5921 שְׂמֹאולָֽהּ׃^H8040

המקור העברי

וָאַעַן וָאֹמַר אֵלָיו מַה־שְּׁנֵי הַזֵּיתִים הָאֵלֶה עַל־יְמִין הַמְּנֹורָה וְעַל־שְׂמֹאולָהּ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וָ/אַ֖עַן	va./'A.'an	H6030	HC/Vqw1cs	and/ I answered
וָ/אֹמַ֣ר	va./'o.Mar	H559	HC/Vqw1cs	and/ I said
אֵלָ֑י/ו	'e.La/v	H413	HR/Sp3ms	to/ him
מַה	mah-	H4100	HTi	what?
שְּׁנֵ֤י	she.Nei	H8147	HAcmdc	(are) (the) two
הַ/זֵּיתִים֙	ha./zei.Tim	H2132	HTd/Ncmpa	the/ olive trees
הָ/אֵ֔לֶה	ha./'E.leh	H428	HTd/Pdxcp	(the)/ these
עַל	'al-	H5921	HR	at
יְמִ֥ין	ye.Min	H3225	HNcfsc	(the) right (side) of
הַ/מְּנוֹרָ֖ה	ha./me.no.Rah	H4501	HTd/Ncfsa	the/ lampstand
וְ/עַל	ve./'al-	H5921	HC/R	and/ at
שְׂמֹאולָֽ/הּ	se.mo.La/h	H8040	HNcmsc/Sp3fs	left (side)/ its

הפניות שטרונג

H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
H428 — אֵלֶּה (ʼêl-leh, ale'-leh): מורחב מ־אֵל (ʼêl) [H411]; אלה או אותם
H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H2132 — זַיִת (zayith, zay'-yith): כנראה משורש בלתי־משומש (הקרוב ל־זִו (Ziv) [H2099]); זית (בהיותו מפיק שמן למאור), העץ, הענף או הפרי
H3225 — יָמִין (yâmîyn, yaw-meen'): מן יָמַן (yâman) [H3231]; יד ימין או הצד הימני (רגל, עין) של אדם או של עצם אחר (בהיותו החזק והמיומן יותר); ובמשמעות מקומית, הדרום
H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
H4501 — מְנוֹרָה (mᵉnôwrâh, men-o-raw'): או מְנֹרָה (mᵉnôrâh); הנקבה של מָנוֹר (mânôwr) [H4500] (במשמעות המקורית של נִיר (nîyr) [H5216]); מנורה
H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז
H8040 — שְׂמֹאול (sᵉmôʼwl, sem-ole'): או שְׂמֹאל (sᵉmôʼl); מילה קדומה (אולי מאותו שורש כמו שִׂמְלָה (simlâh) [H8071] (בהוספת האל"ף) לפי רעיון העטיפה); בפשטות: אפל (כמי שעטוף), כלומר הצפון; ומכאן (לפי כיוון ההתמצאות) יד שמאל
H8147 — שְׁנַיִם (shᵉnayim, shen-ah'-yim): צורת הזוגי של שֵׁנִי (shênîy) [H8145]; נקבה שְׁתַּיִם (shᵉttayim); שניים; וגם (כמספר סודר) כפול

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

מה — זכריה 4:3, חזון יוחנן 11:4

הפניות הדדיות (9): שמות 27:20, שמות 37:17, ויקרא 24:4, מלכים א 7:49, דברי הימים א 28:15, דברי הימים ב 4:7, זכריה 1:9, זכריה 2:2, חזון יוחנן 4:5

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: מנורה; זית; סמלים ודימויים

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › זכריה › פרק 4 › פסוק 11

זכריה 4:11

תוכן עניינים

זכריה 4:11

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

זכריה 4:11

זכריה 4:11

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש