משלי 20:9

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > משלי > פרק 20 > פסוק 9

משלי 20:9


← משלי 20:8 משלי 20:9 (MT) משלי 20:10 →
מֶ֗לֶךְ יוֹשֵׁ֥ב עַל כִּסֵּא דִ֑ין מְזָרֶ֖ה בְעֵינָ֣יו כָּל רָֽע׃
מִֽי יֹ֭אמַר זִכִּ֣יתִי לִבִּ֑י טָ֝הַ֗רְתִּי מֵחַטָּאתִֽי׃
אֶ֣בֶן וָ֭אֶבֶן אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה תּוֹעֲבַ֥ת יְ֝הוָ֗ה גַּם שְׁנֵיהֶֽם׃

נוסח הפסוק

MT

מִֽיH4310 יֹ֭אמַרH559 זִכִּ֣יתִיH2135 לִבִּ֑יH3820 טָ֝הַ֗רְתִּיH2891 מֵחַטָּאתִֽי׃H2403


המקור העברי

מִי־יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
מִֽי
mi- H4310 HTi who?
יֹ֭אמַר
Yo.mar H559 HVqi3ms will he say
זִכִּ֣יתִי
zi.Ki.ti H2135 HVpp1cs I have kept pure
לִבִּ֑/י
li.B/i H3820 HNcmsc/Sp1cs heart/ my
טָ֝הַ֗רְתִּי
ta.Har.ti H2891 HVqp1cs I am pure
מֵ/חַטָּאתִֽ/י
me./cha.ta.T/i H2403 HR/Ncfsc/Sp1cs from/ sin/ my
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H2135 — זָכָה (zâkâh, zaw-kaw'): שורש קדום (השווה זָכַךְ (zâkak) [H2141]); להיות שקוף, צלול; ובהשאלה — להיות נקי מאשמה
  • H2403 — חַטָּאָה (chaṭṭâʼâh, khat-taw-aw'): או חַטָּאת (chaṭṭâʼth); מ־חָטָא (châṭâʼ) [H2398]; עֲבֵרָה (ולעיתים חַטָּאוּת שהיא הֶרְגֵּל קבוע), והעונש עליה, עילתה, קרבנה או כפרתה; וגם (בהוראה קונקרטית) חוֹטֵא
  • H2891 — טָהֵר (ṭâhêr, taw-hare'): שורש קדום; כראוי, להיות בהיר; כלומר (במשתמע); לִהְיוֹת טָהוֹר (מבחינה פיזית — תקין, צלול, ללא תערובת; מבחינה לוויטית — בלתי מזוהם; מבחינה מוסרית — חף מפשע או קדוש)
  • H3820 — לֵב (lêb, labe): צורה של לֵבָב (lêbâb) [H3824]; הלב; משמש גם (בהשאלה) במובן רחב מאוד לציון הרגשות, הרצון ואף השכל; וכן מרכזו של כל דבר
  • H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › משלי › פרק 20 › פסוק 9