במדבר 14:31

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > במדבר > פרק 14 > פסוק 31

במדבר 14:31


← במדבר 14:30 במדבר 14:31 (MT) במדבר 14:32 →
אִם אַתֶּם֙ תָּבֹ֣אוּ אֶל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת יָדִ֔י לְשַׁכֵּ֥ן אֶתְכֶ֖ם בָּ֑הּ כִּ֚י אִם כָּלֵ֣ב בֶּן יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן נֽוּן׃
וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ׃
וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וְטַ֨פְּכֶ֔םH2945 אֲשֶׁ֥רH834 אֲמַרְתֶּ֖םH559 לָבַ֣זH957 יִהְיֶ֑הH1961 וְהֵבֵיאתִ֣יH935 אֹתָ֔םH853 וְיָֽדְעוּ֙H3045 אֶתH853 הָאָ֔רֶץH776 אֲשֶׁ֥רH834 מְאַסְתֶּ֖םH3988 בָּֽהּ׃


המקור העברי

וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/טַ֨פְּ/כֶ֔ם
ve./Ta.pe./Khem H2945 HC/Ncmsc/Sp2mp and/ little one(s)/ your
אֲשֶׁ֥ר
'a.Sher H834 HTr who
אֲמַרְתֶּ֖ם
'a.mar.Tem H559 HVqp2mp you said
לָ/בַ֣ז
la./Vaz H957 HR/Ncmsa (into)/ plunder
יִהְיֶ֑ה
yih.Yeh H1961 HVqi3ms he will become
וְ/הֵבֵיאתִ֣י
ve./he.vei.Ti H935 HC/Vhp1cs and/ I will bring
אֹתָ֔/ם
'o.Ta/m H853 HTo/Sp3mp (obj.)/ them
וְ/יָֽדְעוּ֙
ve./ya.de.'U H3045 HC/Vqq3cp and/ they will know
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ/אָ֔רֶץ
ha./'A.retz H776 HTd/Ncbsa the/ land
אֲשֶׁ֥ר
'a.Sher H834 HTr which
מְאַסְתֶּ֖ם
me.'as.Tem H3988 HVqp2mp you have rejected
בָּֽ/הּ
Ba/h HR/Sp3fs (in) (the)/ it
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H957 — בַּז (baz, baz): מן בָּזַז (bâzaz) [H962]; בז, שלל
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2945 — טַף (ṭaph, taf): מן טָפַף (ṭâphaph) [H2952] (אולי בהתייחסות להליכתם המדדה של ילדים); מִשְׁפָּחָה (ברוב המקומות בשימוש קיבוצי בצורת היחיד)
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3988 — מָאַס (mâʼaç, maw-as'): שורש קדום; למאוס, לדחות בבוז; וגם (בפועל עומד) להיעלם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › במדבר › פרק 14 › פסוק 31