כתבי הקודש > נחמיה > פרק 7 > פסוק 6

נחמיה 7:6

← נחמיה 7:5	נחמיה 7:6 (MT)	נחמיה 7:7 →
וַיִּתֵּ֤ן אֱלֹהַי֙ אֶל לִבִּ֔י וָאֶקְבְּצָ֞ה אֶת הַחֹרִ֧ים וְאֶת הַסְּגָנִ֛ים וְאֶת הָעָ֖ם לְהִתְיַחֵ֑שׂ וָֽאֶמְצָ֗א סֵ֤פֶר הַיַּ֙חַשׂ֙ הָעוֹלִ֣ים בָּרִאשׁוֹנָ֔ה וָאֶמְצָ֖א כָּת֥וּב בּֽוֹ׃	אֵ֣לֶּה׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיָּשׁ֧וּבוּ לִֽירוּשָׁלִַ֛ם וְלִיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃	הַבָּאִ֣ים עִם זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְחֶמְיָ֡ה עֲ֠זַרְיָה רַֽעַמְיָ֨ה נַחֲמָ֜נִי מָרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפֶּ֥רֶת בִּגְוַ֖י נְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃

נוסח הפסוק

MT

אֵ֣לֶּה׀^H428 בְּנֵ֣י^H1121 הַמְּדִינָ֗ה^H4082 הָעֹלִים֙^H5927 מִשְּׁבִ֣י^H7628 הַגּוֹלָ֔ה^H1473 אֲשֶׁ֣ר^H834 הֶגְלָ֔ה^H1540 נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר^H5019 מֶ֣לֶךְ^H4428 בָּבֶ֑ל^H894 וַיָּשׁ֧וּבוּ^H7725 לִֽירוּשָׁלִַ֛ם^H3389 וְלִיהוּדָ֖ה^H3063 אִ֥ישׁ^H376 לְעִירֽוֹ׃^H5892

המקור העברי

אֵלֶּה ׀ בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגֹּולָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירֹו׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
אֵ֣לֶּה	'E.leh	H428	HPdxcp	these
בְּנֵ֣י	be.Nei	H1121	HNcmpc	(are) (the) children of
הַ/מְּדִינָ֗ה	ha./me.di.Nah	H4082	HTd/Ncfsa	the/ province
הָ/עֹלִים֙	ha./'o.Lim	H5927	HTd/Vqrmpa	who/ came up
מִ/שְּׁבִ֣י	mi./she.Vi	H7628	HR/Ncbsc	from/ (the) captivity of
הַ/גּוֹלָ֔ה	ha./go.Lah	H1473	HTd/Ncfsa	the/ exile(s)
אֲשֶׁ֣ר	'a.Sher	H834	HTr	whom
הֶגְלָ֔ה	heg.Lah	H1540	HVhp3ms	he had taken into exile
נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר	ne.vu.khad.ne.Tzar	H5019	HNp	Nebuchadnezzar
מֶ֣לֶךְ	Me.lekh	H4428	HNcmsc	(the) king of
בָּבֶ֑ל	ba.Vel	H894	HNp	Babylon
וַ/יָּשׁ֧וּבוּ	va/i.ya.Shu.vu	H7725	HC/Vqw3mp	and/ they returned
לִֽ/ירוּשָׁלִַ֛ם	li./ru.sha.Lim	H3389	HR/Np	to/ Jerusalem
וְ/לִ/יהוּדָ֖ה	ve./li./hu.Dah	H3063	HC/R/Np	and/ to/ Judah
אִ֥ישׁ	'ish	H376	HNcmsa	each one
לְ/עִירֽ/וֹ	le./'i.R/o	H5892	HR/Ncfsc/Sp3ms	to/ own city/ his

הפניות שטרונג

H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
H428 — אֵלֶּה (ʼêl-leh, ale'-leh): מורחב מ־אֵל (ʼêl) [H411]; אלה או אותם
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H894 — בָּבֶל (Bâbel, baw-bel'): מ־בָּלַל (bâlal) [H1101]; בלבול; בבל (כלומר בבל), לרבות ארץ בבל והאימפריה הבבלית
H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
H1473 — גּוֹלָה (gôwlâh, go-law'): או (מקוצר) גֹּלָה (gôlâh); בינוני פועל בנקבה של גָּלָה (gâlâh) [H1540]; גלות; ובמובן הקונקרטי והקיבוצי — גולים
H1540 — גָּלָה (gâlâh, gaw-law'): שורש ראשוני; לחשוף, לגלות ערווה (במיוחד במובן של חרפה); מכאן במשתמע, להגלות (שכן שבויים היו מופשטים בדרך כלל); ובהשאלה, לגלות
H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
H4082 — מְדִינָה (mᵉdîynâh, med-ee-naw'): מן דִּין (dîyn) [H1777]; בעיקרו: שפיטה, כלומר תחום שיפוט; ומכאן, בהשאלה: מחוז (הנשלט בידי שופט); ובאופן כללי: אזור, חבל ארץ
H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
H5019 — נְבוּכַדְנֶאצַּר (Nᵉbûwkadneʼtstsar, neb-oo-kad-nets-tsar'): או נְבֻּכַדְנֶאצַּר (Nᵉbukadneʼtstsar); (מלכים ב׳ 24:1,10), או נְבוּכַדְנֶצַּר (Nᵉbûwkadnetstsar); (אסתר 2:6; דניאל 1:18), או נְבוּכַדְרֶאצַּר (Nᵉbûwkadreʼtstsar); או נְבוּכַדְרֶאצּוֹר (Nᵉbûwkadreʼtstsôwr); (עזרא 2:1; ירמיהו 49:28), או ממקור זר; נְבוּכַדְנֶאצַּר (או ‎-retstsar‎, או ‎-retstsor‎), מלך בבל
H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
H7628 — שְׁבִי (shᵉbîy, sheb-ee'): מן שְׁבוּ (shᵉbûw) [H7618]; גולה; שבוי; וכשם עצם: שבי, גלות (במובן מופשט או קונקרטי וקיבוצי); ובהרחבה: שלל, ביזה
H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

בְּנֵ֣י — עזרא 2:1-70, עזרא 5:8, עזרא 6:2
נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר — מלכים ב 24:14-16, מלכים ב 25:11, דברי הימים ב 36:1-23, ירמיה 39:1-18, ירמיה 52:1-34

הפניות הדדיות (3): נחמיה 1:3, נחמיה 11:3, דניאל 2:25

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: ישראל, נבואות עליה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחמיה › פרק 7 › פסוק 6

נחמיה 7:6

תוכן עניינים

נחמיה 7:6

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

נחמיה 7:6

נחמיה 7:6

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש