ירמיה 41:9
כתבי הקודש > ירמיה > פרק 41 > פסוק 9
ירמיה 41:9
| ← ירמיה 41:8 | ירמיה 41:9 (MT) | ירמיה 41:10 → |
|---|---|---|
וַעֲשָׂרָ֨ה אֲנָשִׁ֜ים נִמְצְאוּ בָ֗ם וַיֹּאמְר֤וּ אֶל יִשְׁמָעֵאל֙ אַל תְּמִתֵ֔נוּ כִּֽי יֶשׁ לָ֤נוּ מַטְמֹנִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה חִטִּ֥ים וּשְׂעֹרִ֖ים וְשֶׁ֣מֶן וּדְבָ֑שׁ וַיֶּחְדַּ֕ל וְלֹ֥א הֱמִיתָ֖ם בְּת֥וֹךְ אֲחֵיהֶֽם׃
|
וְהַבּ֗וֹר אֲשֶׁר֩ הִשְׁלִ֨יךְ שָׁ֤ם יִשְׁמָעֵאל֙ אֵ֣ת׀ כָּל פִּגְרֵ֣י הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר הִכָּה֙ בְּיַד גְּדַלְיָ֔הוּ ה֗וּא אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ הַמֶּ֣לֶךְ אָסָ֔א מִפְּנֵ֖י בַּעְשָׁ֣א מֶֽלֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל אֹת֗וֹ מִלֵּ֛א יִשְׁמָעֵ֥אל בֶּן נְתַנְיָ֖הוּ חֲלָלִֽים׃
|
וַיִּ֣שְׁבְּ׀ יִ֠שְׁמָעֵאל אֶת כָּל שְׁאֵרִ֨ית הָעָ֜ם אֲשֶׁ֣ר בַּמִּצְפָּ֗ה אֶת בְּנ֤וֹת הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְאֶת כָּל הָעָם֙ הַנִּשְׁאָרִ֣ים בַּמִּצְפָּ֔ה אֲשֶׁ֣ר הִפְקִ֗יד נְבֽוּזַרְאֲדָן֙ רַב טַבָּחִ֔ים אֶת גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן אֲחִיקָ֑ם וַיִּשְׁבֵּם֙ יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן נְתַנְיָ֔ה וַיֵּ֕לֶךְ לַעֲבֹ֖ר אֶל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃
|
נוסח הפסוק
וְהַבּ֗וֹרH953 אֲשֶׁר֩H834 הִשְׁלִ֨יךְH7993 שָׁ֤םH8033 יִשְׁמָעֵאל֙H3458 אֵ֣ת׀H853 כָּלH3605 פִּגְרֵ֣יH6297 הָאֲנָשִׁ֗יםH376 אֲשֶׁ֤רH834 הִכָּה֙H5221 בְּיַדH3027 גְּדַלְיָ֔הוּH1436 ה֗וּאH1931 אֲשֶׁ֤רH834 עָשָׂה֙H6213 הַמֶּ֣לֶךְH4428 אָסָ֔אH609 מִפְּנֵ֖יH6440 בַּעְשָׁ֣אH1201 מֶֽלֶךְH4428 יִשְׂרָאֵ֑לH3478 אֹת֗וֹH853 מִלֵּ֛אH4390 יִשְׁמָעֵ֥אלH3458 בֶּןH1121 נְתַנְיָ֖הוּH5418 חֲלָלִֽים׃H2491
וְהַבֹּור אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ שָׁם יִשְׁמָעֵאל אֵת ׀ כָּל־פִּגְרֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד־גְּדַלְיָהוּ הוּא אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אָסָא מִפְּנֵי בַּעְשָׁא מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֹתֹו מִלֵּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן־נְתַנְיָהוּ חֲלָלִים׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וְ/הַ/בּ֗וֹר |
ve./ha./Bor | H953 | HC/Td/Ncmsa | and/ the/ cistern |
אֲשֶׁר֩ |
'a.Sher | H834 | HTr | where |
הִשְׁלִ֨יךְ |
hish.Likh | H7993 | HVhp3ms | he threw |
שָׁ֤ם |
sham | H8033 | HD | there |
יִשְׁמָעֵאל֙ |
yish.ma.'eL | H3458 | HNp | Ishmael |
אֵ֣ת |
'et | H853 | HTo | (obj.) |
כָּל |
kol- | H3605 | HNcmsc | all |
פִּגְרֵ֣י |
pig.Rei | H6297 | HNcmpc | (the) corpses of |
הָ/אֲנָשִׁ֗ים |
ha./'a.na.Shim | H376 | HTd/Ncmpa | the/ men |
אֲשֶׁ֤ר |
'a.Sher | H834 | HTr | whom |
הִכָּה֙ |
hi.Kah | H5221 | HVhp3ms | he had struck down |
בְּ/יַד |
be./yad- | H3027 | HR/Ncbsc | by/ (the) hand of |
גְּדַלְיָ֔הוּ |
ge.dal.Ya.hu | H1436 | HNp | Gedaliah |
ה֗וּא |
Hu' | H1931 | HPp3ms | it |
אֲשֶׁ֤ר |
'a.Sher | H834 | HTr | (was (the) one) which |
עָשָׂה֙ |
'a.Sah | H6213 | HVqp3ms | he had made |
הַ/מֶּ֣לֶךְ |
ha./Me.lekh | H4428 | HTd/Ncmsa | the/ king |
אָסָ֔א |
'a.Sa' | H609 | HNp | Asa |
מִ/פְּנֵ֖י |
mi./pe.Nei | H6440 | HR/Ncbpc | (from)/ because of |
בַּעְשָׁ֣א |
ba'.Sha' | H1201 | HNp | Baasha |
מֶֽלֶךְ |
Me.lekh- | H4428 | HNcmsc | (the) king of |
יִשְׂרָאֵ֑ל |
Yis.ra.'El | H3478 | HNp | Israel |
אֹת֗/וֹ |
'o.T/o | H853 | HTo/Sp3ms | (obj.)/ it |
מִלֵּ֛א |
mi.Le' | H4390 | HVpp3ms | he filled |
יִשְׁמָעֵ֥אל |
yish.ma.'El | H3458 | HNp | Ishmael |
בֶּן |
ben- | H1121 | HNcmsc | (the) son of |
נְתַנְיָ֖הוּ |
ne.tan.Ya.hu | H5418 | HNp | Nethaniah |
חֲלָלִֽים |
cha.la.Lim | H2491 | HAampa | (those) slain |
- H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
- H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
- H609 — אָסָא (ʼÂçâʼ, aw-saw'): ממוצא בלתי־ודאי; אסא, שמם של מלך ושל אחד הלוויים
- H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H953 — בּוֹר (bôwr, bore): מ־בּוּר (bûwr) [H952] (במובן של בֹּאר (bôʼr) [H877]); בור, חלל חפור (ובייחוד כזה המשמש כבור מים או כבית כלא)
- H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
- H1201 — בַּעְשָׁא (Baʻshâʼ, bah-shaw'): משורש בלתי־משומש שמשמעו להסריח; פוגענות; בַּעְשָׁא, מלך ישראל
- H1436 — גְּדַּלְיָה (Gᵉdalyâh, ghed-al-yaw'): או (מורחב) גְּדַלְיָהוּ (Gᵉdalyâhûw); מן גָּדַל (gâdal) [H1431] ו־יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה הפך לגדול; גדליה, שמם של חמישה ישראלים
- H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
- H2491 — חָלָל (châlâl, khaw-lawl'): מ־חָלַל (châlal) [H2490]; מנוקב, דקור (ובייחוד עד מוות — חלל); ובהוראה מושאלת: מחולל, טמא
- H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
- H3458 — יִשְׁמָעֵאל (Yishmâʻêʼl, yish-maw-ale'): מן שָׁמַע (shâmaʻ) [H8085] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; אלוהים ישמע; ישמעאל, שמו של בנו הבכור של אברהם, ושל חמישה ישראלים
- H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
- H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
- H4390 — מָלֵא (mâlêʼ, maw-lay'): או מָלָא (mâlâʼ); (אסתר 7:5), שורש קדום; למלא או (בפועל עומד) להיות מלא ב־, בשימוש רחב (במובן מילולי ובמובן מושאל)
- H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
- H5221 — נָכָה (nâkâh, naw-kaw'): שורש קדום; להכות (קלות או קשות, כפשוטו או בהשאלה)
- H5418 — נְתַנְיָה (Nᵉthanyâh, neth-an-yaw'): או נְתַנְיָהוּ (Nᵉthanyâhûw); מן נָתַן (nâthan) [H5414] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; ניתן מאת יה; נְתַנְיָה, שמם של ארבעה ישראלים
- H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
- H6297 — פֶּגֶר (peger, peh'gher): מן פָּגַר (pâgar) [H6296]; פֶּגֶר (כיוון שהוא רפוי), בין של אדם ובין של בהמה; ובהשאלה, פסל אלילי
- H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
- H7993 — שָׁלַךְ (shâlak, shaw-lak): שורש ראשוני; להשליך החוצה, מטה או הלאה (כפשוטו או בהשאלה)
- H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
הפניות צולבות לפסוק
- גְּדַלְיָ֔הוּ — יהושע 10:16-18, שופטים 6:2, שמואל א 13:6, שמואל א 14:11, שמואל א 14:22, שמואל א 24:4, שמואל ב 17:9, האיגרת אל העברים 11:38
- מִפְּנֵ֖י — מלכים א 15:17-22, דברי הימים ב 16:1-10
הפניות הדדיות (2): ישעיה 14:19, יחזקאל 33:27
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין