כתבי הקודש > ישעיה > פרק 52 > פסוק 6

ישעיה 52:6

← ישעיה 52:5	ישעיה 52:6 (MT)	ישעיה 52:7 →
וְעַתָּ֤ה מי לי פֹה֙ נְאֻם יְהוָ֔ה כִּֽי לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑ם משלו יְהֵילִ֙ילוּ֙ נְאֻם יְהוָ֔ה וְתָמִ֥יד כָּל הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ׃	לָכֵ֛ן יֵדַ֥ע עַמִּ֖י שְׁמִ֑י לָכֵן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי אֲנִי ה֥וּא הַֽמְדַבֵּ֖ר הִנֵּֽנִי׃	מַה נָּאו֨וּ עַל הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃

נוסח הפסוק

MT

לָכֵ֛ן^H3651 יֵדַ֥ע^H3045 עַמִּ֖י^H5971 שְׁמִ֑י^H8034 לָכֵן֙^H3651 בַּיּ֣וֹם^H3117 הַה֔וּא^H1931 כִּֽי^H3588 אֲנִי^H589 ה֥וּא^H1931 הַֽמְדַבֵּ֖ר^H1696 הִנֵּֽנִי׃^H2005

המקור העברי

לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיֹּום הַהוּא כִּי־אֲנִי־הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
לָ/כֵ֛ן	la./Khen	H3651	HR/D	(to)/ therefore
יֵדַ֥ע	ye.Da'	H3045	HVqi3ms	it will know
עַמִּ֖/י	'a.M/i	H5971	HNcmsc/Sp1cs	people/ my
שְׁמִ֑/י	she.M/i	H8034	HNcmsc/Sp1cs	name/ my
לָ/כֵן֙	la./Khen	H3651	HR/D	(to)/ therefore
בַּ/יּ֣וֹם	ba/i.Yom	H3117	HRd/Ncmsa	in the/ day
הַ/ה֔וּא	ha./Hu'	H1931	HTd/Pp3ms	(the)/ that
כִּֽי	ki-	H3588	HC	that
אֲנִי	'a.ni-	H589	HPp1cs	I
ה֥וּא	hu'	H1931	HPp3ms	(am) he
הַֽ/מְדַבֵּ֖ר	ha/m.da.Ber	H1696	HTd/Vprmsa	who/ is speaking
הִנֵּֽ/נִי	hi.Ne./ni	H2005	HTm/Sp1cs	here (am)/ I

הפניות שטרונג

H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
H2005 — הֵן (hên, hane): מילית קדומה; הִנֵּה!; וגם (כהבעת תמיהה) אִם
H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הַֽמְדַבֵּ֖ר — במדבר 23:19, ישעיה 42:9, האיגרת אל העברים 6:14-18
עַמִּ֖י — שמות 33:19, שמות 34:5-7, תהלים 48:11, יחזקאל 20:44, יחזקאל 37:13-14, יחזקאל 39:27-29, זכריה 10:9-12, האיגרת אל העברים 8:10-11

הפניות הדדיות (3): שמות 6:3, דברי הימים ב 7:6, ישעיה 2:11

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: ייסורים וצרות; כנסייה; ישראל, נבואות עליה

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 52 › פסוק 6

ישעיה 52:6

תוכן עניינים

ישעיה 52:6

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ישעיה 52:6

ישעיה 52:6

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש