• H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד) (EN)
• H91 — אֲגָגִי (ʼĂgâgîy, ag-aw-ghee'): תואר ייחוס או פטרונימי מ־אֲגַג (ʼĂgag) [H90]; אגגי, כלומר צאצא (נתין) של אגג (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1486 — גּוֹרָל (gôwrâl, go-rawl'): או (מקוצר) גֹּרָל (gôrâl); משורש שאינו בשימוש, שמשמעותו להיות מחוספס (כאבן); בפירוש: חלוק אבן, כלומר גורל (אבנים קטנות שימשו למטרה זו); בהשאלה: חלק או גורל (כאילו נקבע בהטלת גורל) (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2000 — הָמַם (hâmam, haw-mam'): שורש קדום (השווה הוּם (hûwm) [H1949], הָמָה (hâmâh) [H1993]); כפשוטו, להביא במהומה; ומכאן — להמם ולהטריד, להניס, להשמיד (EN)
• H2001 — הָמָן (Hâmân, haw-mawn'): ממוצא זר; המן, שר (וזיר) פרסי (EN)
• H2803 — חָשַׁב (châshab, khaw-shab'): שורש ראשוני; בעיקרו: לקלוע או לשזור זה בזה, כלומר (כפשוטו) לארוג או (בהוראה כללית) לעשות מלאכת מחשבת; ובהשאלה: לזמום או לתחבל (בדרך כלל במשמעות זדונית); ומכאן (מתוך המאמץ השכלי) לחשוב, להחשיב, להעריך, לחשב (EN)
• H3064 — יְהוּדִי (Yᵉhûwdîy, yeh-hoo-dee'): שם־משפחה מן יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh) [H3063]; יהודי (כלומר בן שבט יהודה או יהודי), או צאצא של יהודה (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H4099 — מְדָתָא (Mᵉdâthâʼ, med-aw-thaw'): ממוצא פרסי; מְדָתָא, אביו של המן (EN)
• H5307 — נָפַל (nâphal, naw-fal'): שורש ראשוני; ליפול, במגוון רחב מאוד של שימושים (בבניין עומד או גורם, כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H6332 — פּוּר (Pûwr, poor): גם (ברבים) פּוּרִים (Pûwrîym); או פֻּרִים (Purîym); מן פּוּר (pûwr) [H6331]; גורל (כמו על ידי חתיכה שבורה) (EN)
• H6887 — צָרַר (tsârar, tsaw-rar'): שורש קדום; לצור/להצר, כפשוטו או בהשאלה, בפועל יוצא או עומד (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• פּוּר֙ — אסתר 3:7
• צֹרֵר֙ — אסתר 3:5-13, אסתר 9:10

הפניות הדדיות (2): שמואל ב 21:5, ישעיה 22:25

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: חג הפורים (חג הגורלות)
• Nave's: הַמְּדָתָא; הגורל; חודש; פורים