דברי הימים ב 29:36

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > דברי הימים ב > פרק 29 > פסוק 36

דברי הימים ב 29:36


← דברי הימים ב 29:35 דברי הימים ב 29:36 (MT) דברי הימים ב 30:1 →
וְגַם עֹלָ֨ה לָרֹ֜ב בְּחֶלְבֵ֧י הַשְּׁלָמִ֛ים וּבַנְּסָכִ֖ים לָעֹלָ֑ה וַתִּכּ֖וֹן עֲבוֹדַ֥ת בֵּית יְהוָֽה׃
וַיִּשְׂמַ֤ח יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ וְכָל הָעָ֔ם עַ֛ל הַהֵכִ֥ין הָאֱלֹהִ֖ים לָעָ֑ם כִּ֥י בְּפִתְאֹ֖ם הָיָ֥ה הַדָּבָֽר׃
וַיִּשְׁלַ֨ח יְחִזְקִיָּ֜הוּ עַל כָּל יִשְׂרָאֵ֣ל וִֽיהוּדָ֗ה וְגַֽם אִגְּרוֹת֙ כָּתַב֙ עַל אֶפְרַ֣יִם וּמְנַשֶּׁ֔ה לָב֥וֹא לְבֵית יְהוָ֖ה בִּֽירוּשָׁלִָ֑ם לַעֲשׂ֣וֹת פֶּ֔סַח לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

נוסח הפסוק

MT

וַיִּשְׂמַ֤חH8055 יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙H2396 וְכָלH3605 הָעָ֔םH5971 עַ֛לH5921 הַהֵכִ֥יןH3559 הָאֱלֹהִ֖יםH430 לָעָ֑םH5971 כִּ֥יH3588 בְּפִתְאֹ֖םH6597 הָיָ֥הH1961 הַדָּבָֽר׃H1697


המקור העברי

וַיִּשְׂמַח יְחִזְקִיָּהוּ וְכָל־הָעָם עַל הַהֵכִין הָאֱלֹהִים לָעָם כִּי בְּפִתְאֹם הָיָה הַדָּבָר׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יִּשְׂמַ֤ח
va/i.yis.Mach H8055 HC/Vqw3ms and/ he rejoiced
יְחִזְקִיָּ֨הוּ֙
ye.chiz.ki.Ya.hu H2396 HNp Hezekiah
וְ/כָל
ve./khol H3605 HC/Ncmsc and/ all
הָ/עָ֔ם
ha./'Am H5971 HTd/Ncmsa the/ people
עַ֛ל
'al H5921 HR on
הַ/הֵכִ֥ין
ha./he.Khin H3559 HTr/Vhp3ms what/ he had prepared
הָ/אֱלֹהִ֖ים
ha./'E.lo.Him H430 HTd/Ncmpa (the)/ God
לָ/עָ֑ם
la./'Am H5971 HRd/Ncmsa for the/ people
כִּ֥י
ki H3588 HC for
בְּ/פִתְאֹ֖ם
be./fit.'Om H6597 HR/D in/ suddenness
הָיָ֥ה
ha.Yah H1961 HVqp3ms it had happened
הַ/דָּבָֽר
ha./da.Var H1697 HTd/Ncmsa the/ thing
הפניות שטרונג
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2396 — חִזְקִיָּה (Chizqîyâh, khiz-kee-yaw'): או חִזְקִיָּהוּ (Chizqîyâhûw); גם יְחִזְקִיָּה (Yᵉchizqîyâh); או יְחִזְקִיָּהוּ (Yᵉchizqîyâhûw); מ־חָזַק (châzaq) [H2388] ומ־יָהּ (Yâhh) [H3050]; יה חיזק; חִזְקִיָּה, מלך יהודה, וכן שמם של שני ישראלים אחרים
  • H3169 — יְחִזְקִיָּה (Yᵉchizqîyâh, yekh-iz-kee-yaw'): או יְחִזְקִיָּהוּ (Yᵉchizqîyâhûw); מן יְרוּשָׁא (Yᵉrûwshâʼ) [H3388] ומן יָהּ (Yâhh) [H3050]; מחוזק בידי יה; יְחִזְקִיָּה, שמם של חמישה ישראלים
  • H3559 — כּוּן (kûwn, koon): שורש ראשוני; במובן המדויק: להיות זקוף (כלומר לעמוד ניצב); ומכאן (בהוראה גורמת) להקים, במגוון רחב של שימושים, בין מילוליים (לכונן, לקבוע, להכין, להחיל) ובין מושאלים (למנות, לוודא, להכשיר או להצליח)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6597 — פִּתְאוֹם (pithʼôwm, pith-ome'): או פִּתְאֹם (pithʼôm); מן פֶּתַע (pethaʻ) [H6621]; פתאום, בן רגע
  • H8055 — שָׂמַח (sâmach, saw-makh'): שורש קדום; ככל הנראה להאיר, כלומר (בהשאלה) להיות (בבניין הגורם, לגרום להיות) עליז או שמח
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › דברי הימים ב › פרק 29 › פסוק 36